הוא גולש, בעל בית ספר וחנות גלישה ואוהב את נתניה. איש העיר של השבוע הוא אייל רוקח.

 אייל רוקח. צילום: אסף פרידמן

למה נתניה?

"נולדתי, גדלתי ועד היום אני גר בעיר. נתניה היא עיר נהדרת, ומבחינתי בירת הגלישה של ישראל. יש כאן וייב טוב עם תחרויות גלישה וגלים טובים, וזו עיר יפהפייה לגדל בה משפחה, ואני לא רואה את עצמי גר במקום אחר"

דבר יוצא דופן שקרה לך?

"לפני כמה שנים הייתי במלדיביים, וחבר צילם אותי גולש עם מצלמת מים, כשמסביב הייתה חבורה של דולפינים. פתאום מטר מאתנו אנחנו קולטים סנפיר של כריש מסתובב סביבנו.

כמו כן, אחד האירועים הכי מרגשים שקרו לי קשור בבחור ששמו ואסילי, שהיום הוא בן 26. לפני 15 שנה, כשהיה ילד בן 11, הוא לא דיבר ולא תיקשר אחרי שעבר תאונת דרכים קשה. הפעם הראשונה שבה הוא אמר 'אימא' היה כשהגיע אליי לחנות וקיבל גלשן. בכלל, המון ילדים עברו אצלי במהלך השנים ולמדו גלישה, וחלקם הפכו לאלופים שמתחרים בכל העולם. אחרים כבר מביאים את הילדים שלהם אליי ללמוד גלישה. בעידן של היום, עם כל המסכים, זה מוציא את הילדים החוצה, מעצים ומעניק להם ביטחון, ומקנה להם המון כישורים חברתיים חשובים".

מה הכי גרוע כאן?

"בעיר הזאת אין חניה, יש יותר פקחים מלקוחות ברחוב, וזה משגע אותי ומפריע לי. עוד לא פתחת את הבוקר, ואתה כבר רואה פקחים ברחוב".

מה נתנייתי בעיניך?

"חוף קונטיקי, החוף הביתי, חוף הגולשים שלנו, חד-משמעית. עם כל תושבי החוץ שמגיעים לבקר אותנו, זה הכי מסמל את נתניה".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?

"ג'ון ג'ון פלורנס. הוא גולש גלים מהמובילים היום בעולם, והייתי שמח ככה לשבת אתו במלדיביים, עם אדיר ואורי שני הבנים שלי, ולעשות סשן של גלישה עם בירה על החוף שם".

מה המקום האהוב עלייך בעיר?

"החנות שלי, ה'ביץ' האוס' שנמצאת במרכז העיר, היא חנות הגלישה הכי ותיקה בארץ שנוסדה ב-1991, כשהייתי בן 18. כשאני לא בים, אני גם ככה נמצא שם כל היום ושותה קפה שחור, עם החבר'ה שלי מהגלישה".