צילום: אסף פרידמן

למה נתניה?
"אני נולדתי, גדלתי וגר בעיר כל החיים, נתנייתי בנשמה. זאת העיר מספר אחת בארץ למרות שהיא השתנתה כמובן מאוד בשנים האחרונות".

משהו מיוחד שקרה לך?
"מסעדת החומוס שלי ברחוב שער העמק 2 בעיר קיימת כבר 31 שנים, ולפני 12 שנים פתחתי לבן שלי, אבירם, סניף נוסף ברחוב גיבורי ישראל, באזור התעשייה פולג. תמיד שואלים אותי מה הסוד שלי, ואני אומר שזה שילוב של לב ונשמה ושהכול טבעי וטרי ונעשה באותו היום.

"פוליטיקאים, כוכבי ספורט ותרבות ובכלל אנשים בכירים ומוכרים, לא רק מנתניה אלא מכל הארץ, עברו אצלי בחומוס במשך השנים. אחד הסיפורים הזכורים היה לפני בערך שנתיים, כשהגיע אלי לחומוס חייל וכשהוא סיים לאכול הוא סיפר לי שסבא שלו זה 'חומוס רחמו' מירושלים, שזה החומוס הכי מוכר שם, והוא אמר לי שאצלי טעים כל כך ודומה לחומוס של סבא שלו. בשבילי זאת הייתה אחת המחמאות הכי גדולות שיכולתי לקבל".

מה הכי גרוע כאן?
"העיר צפופה מאוד ואין מקומות חניה כמעט, ואם יש? הן מסומנות באדום-לבן. בעבר זה לא היה ככה, והיום זה בעייתי ומפריע".

מה נתנייתי בעינייך?
"אני תמיד הייתי אומר שנתנייתי אמיתי זה מישהו שלא הולך על המדרכה, אלא הולך על הכביש. היום נתנייתי בעיניי זה גם מישהו עם פוזה וקעקועים על הידיים. בקיצור יש פה הכול מהכול, זה דור שונה היום".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"מבחינתי, אם היה אפשרי הייתי רוצה לשבת עם הזמר האגדי מייק בראנט. הייתי בהופעות שלו, הוא היה זמר על, גדלתי על השירים שלו, אין זמרים כאלה היום".

מה המקום האהוב עליך בעיר?
"אני מכיר כל פינה בעיר מאז שאני ילד, למרות שהעיר השתנתה. אני אוהב מאוד את הים וללכת לחוף סירונית, זה אחד המקומות האהובים עליי בעיר".