עיריית נתניה פרסמה בשבוע האחרון תכנית שינוי תב"ע (תכנית בניין עיר), המתייחסת להרחבת השימושים בשטחים העירוניים שבבעלותה.

על פי התכנית, במסגרת הרחבת השימושים, מתכננת העיריה להקצות בשטחים שבבעלותה עד 250 מטרים למסחר, פר שטח.

השלט שנתלה על גדר ביה"ס רבין בנתניה. ההורים חוששים | צילום: באדיבות התושבים

הורים רבים, חוששים שהעירייה תנצל את התכנית להקמת שטחי מסחר בדמות קיוסקים או חנויות שונות בבתי ספר, מזהירים מפני השלכות הרסניות על התלמידים ומאיימים להתאגד ולהגיש התנגדות, באם התכנית לא תשונה או תבוטל.

הורים רבים, התפלאו לגלות בשבוע האחרון שלטים שנתלו על בתי הספר בעיר, לפיהם העיריה מעבירה בימים אלה תכנית המאפשרת שינוי והוספה של שימושים בשטחים העירוניים, ביניהם הכנסת מסחר של עד 250 מטרים פר שטח, המוגדר בשלטים כ"מסחר לשימוש הייעוד העיקרי".

"נראה שהעירייה לא מספרת הכל", אומר גיא שחר, הורה תושב העיר המתנגד לתכנית, "ראשית, ההגדרה האמורפית והלא ברורה של מסחר לשימוש הייעוד העיקרי.

"מהו הייעוד העיקרי? מדוע לא מוסבר באילו שטחים בדיוק המסחר יתקיים? מה יכלול? ושנית, העובדה שהשלטים המפרסמים את התכנית נתלו על גדרות של בתי ספר בחודש אוגוסט, בעיצומו של החופש הגדול, כשאף אחד לא מבקר בבתי הספר ולכן לא הרבה אנשים יכולים לשים לב לפרסומים הללו- שני אלה מעידים על כך שיש לעירייה מה להסתיר. כמו כן, כשפנינו לחברי מועצה בנוגע לתכנית הזאת אף אחד לא הכיר אותה. אנחנו חושדים שהיא כלל לא עברה אישור בוועדה המקומית אלא הועברה ישר לדיון בוועדה המחוזית". 

שחר והורים נוספים, גורסים שהיות והשלטים נתלו על בתי הספר בעיר ובתי הספר הם חלק מהשטחים העירוניים, המטרה האמיתית של התכנית היא לאפשר הקצאת שטחים למסחר בתוך בתי הספר.

"המשמעות של זה היא כנראה בניית קיוסקים או חנויות מותג למוצרים לבית הספר, אחרת למה צריך מסחר בבתי ספר? חשוב להבין שקפיטריה ממוצעת בבית ספר היא בגודל של 30 מטר ומה שהתכנית הזו מאפשרת זאת בניה של 250 מטר, פי 8! זאת תכנית שמאפשרת הקצאת שטח הזהה בגודלו לשטח של שתי דירות בנות חמישה חדרים שישמש עבור מסחר בבית הספר.  זה בית ספר או קניון? זו הפקעה של שטחי ציבור לטובת מסחר ועל אחת כמה וכמה כשזה קורה בתוך בית ספר, זה מעביר מסר לא חינוכי ולא ערכי בעליל."

שחר מסביר כי להקמת שטחי מסחר בתוך בתי הספר עלולות להיות השלכות פסיכולוגיות הרסניות על התלמידים: "מילא תלמידי תיכון, שהאופי שלהם מגובש ומעוצב יותר ויכולים להתמודד עם לחצים אבל מה בדבר תלמידי יסודי? ילדים בני 7-8 שיראו את כל החברים שלהם הולכים וקונים בחנות שהוקמה בבית הספר כשלהורים שלהם אין אמצעים לממן להם קניות כאלה? זו בפירוש סיטואציה שעלולה לקרות וזה יפעיל על הילדים לחצים שהם לא ידעו להתמודד איתם. להכניס מסחר לבתי הספר יכול להיות אסון מהבחינה הזאת". 

עוד מדגיש שחר כי הקיוסקים שעשויים לקום בבתי הספר, במסגרת ההרשאה להקים שטחי מסחר, יכולים להשפיע לרעה על בריאותם הפיזית של התלמידים. "קיוסקים מוכרים משקאות ממותקים וחטיפים חסרי כל ערך תזונתי חיובי. ילדים גם ככה נחשפים בכל מקום לזבל וסוכר, לא צריך להכניס את זה גם לבתי הספר."

"העיריה בוודאי תטען שזו תכנית כוללת לכל השטחים בעירייה שלא מתייחסת דווקא לבתי ספר, אבל הכתובת על הקיר. בתכנית הזו העיריה נותנת לעצמה כרטיס פתוח להקים איזה סוג של מסחר שהיא רוצה איפה שהיא רוצה", אומר שחר, "מרגע פרסום ההודעה יש לנו חודש להגיש התנגדויות ואם העיריה לא תתקן את התכנית הזאת, נתאגד כולנו, הורים מודאגים רבים מהעיר ונגיש התנגדות. לא נתן לאסון הזה לצאת לפועל".

עיריית נתניה: "חבל שיש מי שמפרש את התכנית בנושא בצורה מעוררת מחלוקת תוך הטעיית הציבור וללא בדיקה מול הגורמים המקצועיים. מדובר בתכנית ראויה וחשובה מאוד לעיר, אשר מאפשרת לעירייה לייעל את השימוש בשטחי הציבור הקיימים, לבנות במספר קומות ולערב שימושים ציבוריים שונים. כך לדוגמא היא מעניקה לעירייה את האפשרות לבנות מתנ"ס מעל גן ילדים או בשטח ציבורי שמטרתו היכל תרבות, תאפשר העירייה שימושי מסחר למסעדה, חנות למזכרות וכדומה ובכך תמקסם את השטחים המוגדרים כשטחים חומים, שהעיר לצערנו אינה משופעת בהם. 

"בחטיבות הביניים ובתיכוניים – תאפשר העירייה למשל הקמת קפיטריה וביסודיים – חללי פעילות להפעלת חוגים פרטיים או לחילופין מגרש משחקים המשמש את הקהילה בשעות אחה"צ ולאו דווקא קיוסקים. בכל מקרה, מדובר על פחות מאחוז אחד מן השטח הבנוי. יודגש כי תכניות מסוג זה אושרו בערים דומות לנו ובהן תל אביב, ראשון לציון ורמת גן וגם במקרה של נתניה, התכנית מתייחסת לכלל שטחי הציבור בעיר וכאמור נועדה להסדיר בהם את השימושים הציבוריים השונים. מאליו יובן כי המהלך נועד לתרום לרווחת הציבור".