צילום:  shutterstock

עיריית נתניה הגישה בג"ץ כנגד משרדי הפנים והאוצר על כך שאינם מכירים בה כעיר קולטת עלייה. זאת, למרות שכבר משנת 1989 מהווים העולים החדשים כ-40 אחוזים מכלל תושבי העיר. הדיון הראשון בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד רענן הר זהב מטעם עיריית נתניה, יתקיים ב-12 באוקטובר 2015.

עוד ב-mynet:
נתניה: בית הקולנוע המיתולוגי "אסתר" ייהרס
תושבים בנתניה מתנגדים לאינטגרציה בבתי הספר
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet

זה למעלה מעשור מקדמת ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, מול משרדי הפנים והאוצר דרישה להכרה בעיר נתניה, העיר שקלטה כ-70 אלף עולים, כ"עיר עולים".

הגדרה זו תעניק לעירייה את הזכות לגבות 100 אחוז ארנונה ממשרדים ממשלתיים וממוסדות מדינה, שכן כיום רשאית העירייה לגבות רק כ-50 אחוז ארנונה מנכסים ממשלתיים. אם תתקבל העתירה, ניתן יהיה לתעל תקציבים נרחבים יותר לטובת קליטת העלייה המאסיבית.



בעתירה לבג"ץ התבקשו שרי הפנים והאוצר לנמק מדוע נתניה אינה מוכרת כעיר עולים, זאת, בעוד שערים אחרות שבתחומן לא נקלטה עלייה כלל, הוכרזו בשנות החמישים כערי עולים והכרזה זו לא עודכנה עד היום.

לדברי ראש העירייה מרים פיירברג איכר, "העיר סובלת מעוול היסטורי, מפני שאינה נכללת ברשימת הערים המוגדרות כקולטות עלייה, רשימה שלא עודכנה מאז שנות ה-50, בה נכללות ערים כמו רעננה ורמת השרון".

הדרך להכרה בנתניה בתור "עיר עולים" לא תהיה קלה, שכן כבר בממשלה היוצאת נעשו מאמצים לרענן את הרשימה, אבל עבור מטרה אחרת. המדינה מעוניינת לצמצם את מספר "ערי העולים" כדי להפחית בתשלומי הארנונה הגבוהים שהיא משלמת בערים אלו.