איתן אופיר. "הקורס הוא חוויה מדהימה ומטורפת, אני מרגיש שמצאתי את המקום שלי"

"כבר בגיל שש, כשדיברתי על העתיד שלי אמרתי שאהיה טייס. אף פעם זה לא היה במונחים של אם, כי לא היה לי ספק שזה עומד לקרות". כך אומר איתן אופיר, תושב נתניה, רק בן 17, שמסיים בימים אלה את חצי השנה הראשונה בקורס הראשון של האקדמיה לתעופה מסחרית באילת.

מדובר במסגרת ראשונה מסוגה בישראל, הנמשכת 24 חודשים, שבסופם מקבלים הבוגרים רשיון טיס מסחרי, המקנה להם אפשרות לעבוד בחברות תעופה. אין מדובר בלימודי טיסה לשם הטיסה, אלא בלימוד מקצוע לכל דבר ועניין. טיסה היא אחד המקצועות עם הביקוש הגדול בעולם, והקורס המדובר נותן לישראלים הזדמנות בפעם הראשונה ללמוד להיות טייסים, במסגרת אזרחית.

ביקור בקוקפיט

כשאופיר היה בן שש, הוא טס עם המשפחה לחופשה בצרפת. אחותו הגדולה שחברתה היתה דיילת בטיסה, אירגנה לו הפתעה - להיכנס אל תא הטייס (הקוקפיט). לימים הוא זוכר את ההפתעה הזאת, כאותו הרגע שבו הבין שהוא רוצה להיות טייס. "בתא הטייס, ראיתי מולי בן-אדם שקם בבוקר ומחזיק בידיים שלו חיים של 400 אנשים, והתאהבתי ברעיון הזה". שנתיים אחר כך, הוא כבר בנה לעצמו סימולטור של מטוס על המחשב הביתי, והחל להתאמן.

הלימודים בבית הספר לא דיברו אליו, הוא ראה בהם מטלה שיש לסיים כמה שיותר מהר, כדי להתפנות להגשים את חלומו האמיתי. כאשר עלה לכיתה י' הוא פנה למשרד החינוך בבקשה להיבחן באופן מרוכז בכל בחינות הבגרות, כדי שיוכל להתפנות ללימודי התעופה. לאחר מסכת אישורים וועדות, איפשר לו משרד החינוך לסיים את כל בחינות הבגרות באותה השנה, ושלושה חודשים וחצי אחר כך הוא כבר אחז בבגרות מלאה, הכוללת 7 יחידות באנגלית ו-4 יחידות במתמטיקה. "זה לא היה קל, אבל תליתי בחדר פוסטר של מטוס, כדי שיזכיר לי למה אני עושה את כל זה, וכל פעם שהייתי נתקל בקשיים הייתי מסתכל עליו, והוא היה ממלא אותי במוטיבציה מטורפת".

איתן אופיר

הרישיון המיוחל

לאחר סיום הלימודים, עקב העדר מסגרת מתאימה באותה התקופה ללימודי תעופה בארץ, הוא טס לחו"ל והתאמן באקדמיה של חברת Easy Jet, ואף קיבל שם הצעת עבודה. אלא שזה לא עניין אותו, הוא רצה להיות טייס באל על.

תקופה קצרה אחר כך, מצאו הוריו פרסום על האקדמיה העתידה להיפתח. הוא החל ללכת לראיונות ולמיונים, ואחרי כל שלב אמר להוריו, "בטוח לא התקבלתי, בואו נחפש מקום אחר". אלא שלבסוף עבר בהצלחה את כל המבחנים, והחל את לימודיו.

"הקורס הוא חוויה מדהימה ומטורפת, אני מרגיש שמצאתי את מקומי", מספר אופיר בהתרגשות. הוא מסביר, שלמרות היותו החניך הצעיר ביותר בקורס, הוא אינו מרגיש שונה משאר החניכים; "יש שם אנשים בני 35, שבחברתם אני מרגיש שייך יותר מאשר עם בני גילי".

בחצי שנה האחרונה, למדו 20 הטייסים לעתיד את החלק העיוני של הקורס, ולאחר שעברו את המבחנים התיאורטיים של רשות שדות התעופה, הגיע הרגע שבו כל אחד מהחניכים הטיס מטוס בכוחות עצמו. "התרגשתי ממש", משחזר אופיר את רגעי הטיסה הראשונה שלו, שלה ייחל שנים. "הרגשתי כאילו אני נכנס פיזית לסימולטור שבניתי במחשב. היה מדהים לתת גז ולראות את המטוס באמת, בשמיים, ולא על מסך המחשב".

אופיר דחה בשלב זה את גיוסו לצה"ל, ואת כל זמנו הוא מקדיש להגשמת החלום המיוחל, שדרש ממנו בין השאר לשכור דירה באילת ולנהל לגמרי בעצמו משק בית, רחוק ממשפחתו ומבית הוריו. "בזכות הקורס הפכתי מילד למבוגר. ההורים שלי עדיין די בהלם מזה, הם כל פעם משתגעים מחדש כשאני שולח להם תמונה במטוס".  אופיר, אגב, הוא היחיד מבני משפחתו שיש לו זיקה לתחום התעופה, "אבל בסוף בטח גם הם ייצאו טייסים, עם כמה שאני חופר להם על הנושא", הוא צוחק.

איתן אופיר

בשנה הראשונה לקורס, שעתידה להסתיים בקיץ, ישלימו אופיר והחניכים האחרים את המסלול לרשיון הטיס הפרטי, ובתום השנה השנייה, יקבלו, כאמור, את רשיון הטיס המסחרי המיוחל.

אופיר מגלה, כי הוא מתכוון לעמוד בסירובו לעבוד בכל חברה בין-לאומית, כפי שסירב ל-East Jet, ולהישאר נאמן לחברה הלאומית של המדינה. "לא אמריקן אירליינס ולא בריטיש איירליינס, אף חברה לא מעניינת אותי ולא מדברת אלי כמו אל על. אין דבר שמרגש אותי כמו להיות טייס בחברה שהכי מזוהה עם ישראל".

הוא מדגיש, כי חשוב לו להעביר מסר ש"לא הכל צריך להיות לפי הספר". הוא מספר שאנשים רבים הרימו גבה על נכונותו להגשים את חלומו בגיל צעיר, במקום לעבור את המסלול המסודר של תיכון-בגרויות-צבא-לימודים. "אני חושב שהכי חשוב להגשים את החלום שלך, ולעשות דברים שאתה אוהב וטוב בהם, אחרת מה הטעם? זה מתחיל בחשיבה, להאמין שאתה באמת יכול, שזה באמת יקרה. יש לך חלום? הרווחת. עכשיו צא ותעשה".