לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, במד"א נערכו בהערכות מיוחדת. החובשים והפאראמדיקים של מד"א פרושים בכל רחבי הארץ על מנת לאבטח רפואית את אירועי יום הזיכרון, באתרי ההנצחה ובתי העלמין הצבאיים בהם יתקיימו עצרות זיכרון.

אבל לא רק את ההווה מציינים במד"א. לארגון 138 משפחות ששכלו את יקיריהן במערכות ישראל, בפעולות איבה ובעת שירותם הצבאי. כמדי שנה נערך הטקס המרכזי במרכז מד"א בנוכחות הנהלת הארגון, משפחות שכולות, עובדים ומתנדבים. שתי משפחות שכולות כאלה הן גם מנתניה.

יהודה איציק ז"ל

יהודה איציק ז"ל, נולד ביום א' בשבט תשי"א (8.1.1951) בנתניה. הוא למד בבית הספר היסודי ע"ש אוסישקין ובבית הספר התיכון של ערב ע"ש טשרניחובסקי - שניהם בנתניה. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ובילה את רוב שעות הפנאי שלו בחוגים שונים. הוא השתתף בחוגים לריקודי עם ובלהקת המחול של נתניה. היה טוב לב מטבעו והתנדב ל"מגן דוד אדום". הוא כיבד את הוריו ואהב אותם בכל מאודו.

יהודה איציק ז"ל | צילום: אתר ההנצחה של מד"א

הוא גויס לצה"ל בנובמבר 1968. ביום כ"ג במרחשון תש"ל (4.11.1969), נפל באזור תעלת סואץ, מפגיעת צלף האויב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנתניה.

במכתב תנחומים למשפחה העלה מפקדו קווים לזכרו וכתב בין שאר דבריו: "איציק התחבב מאוד על חבריו והתנהגותו הייתה לשביעות רצון הכלל. - - הוא לא חשש לרדת לקווים ולהוביל אספקה ומים. ביום נפילתו נסע יהודה בדרכו להוביל מים למעוזים באזור קנטרה, וכאשר יצא מהמעוז האחרון נורה על ידי צלף ונפגע בלבו".

אהרון-דוד (ארלה) ציטרון ז"ל

נולד ביום י"ז בסיון תש"ט (14.6.1949) בליגניץ שבפולין, להוריו מניצולי השואה, שעברו את כל תלאות הגיהינום הנאצי. בשנת 1950 עלתה משפחתו לארץ בחוסר כל וללא מודע וקרוב. כשהשתקעו בארץ היו מאושרים ושמחים בחלקם, על אף שטולטלו ממקום למקום ולמרות הצפיפות בדירתם. ארלה למד בבית-הספר היסודי "מוריה" ובבית-הספר התיכון "בר-אילן" בנתניה.

בבית-ספר זה נפתחה פעילותו החברתית וחברותו בתנועת "בני עקיבא". פגישתו עם חברי הסניף פתחה בפניו עולם חדש והקדיש מרץ רב לפעולה בסניף. תמיד היה שם ועסק בארגון פעולות ומופעים שונים. מלבד חברותו ב"בני עקיבא" ופעילותו בתנועה, הקדיש מזמנו לספורט (כגון טניס שולחן) ולעתים קרובות השתתף בתחרויות. כן התעניין באלקטרוניקה והיה חבר בחוג לאלקטרוניקה. בימי מלחמת ששת הימים ארגן בהתנדבות את כל עבודת הדואר בסניף נתניה וב"מגן דוד אדום". על פעילות ציבורית זו ועזרתו לזולת הוענקו לו תעודות תודה והוקרה.

אהרון-דוד (ארלה) ציטרון ז"ל | צילום: מתוך האתר גל-עד

ארלה גויס לצה"ל בסוף יולי 1967 והצטרף לנח"ל. השירות בצבא היה בשבילו בעל חשיבות עליונה. הוא שמח עליו ועשה אותו בלב שלם. יחד עם חבריו עשה אהרן-דוד בהיאחזות ובקיבוץ וכעבור זמן מה הלך לנח"ל המוצנח. דבר לא הרתיע אותו והוא היה בין המתנדבים הראשונים. בביתו היה מסוגר בתוך עצמו ולא הרבה לדבר, אולם בחברת ידידיו היה הוא הרוח החיה. עליזותו דבקה בכל, צחוקו היה לבבי ולא היה קץ לרוחו הטובה שהלהיבה את חבריו. מכתביו מן הצבא אל ביתו היו קצרים ומעודדים: "אצלי הכל בסדר. אל תדאגו".

גם כאשר שירת באזור התעלה הסתיר את הדבר מהוריו כדי שלא להדאיגם, כי היה בן אוהב ומסור למשפחתו. כשהיה בא לחופשה הביתה היה רץ תמיד לבקר אצל כל בני המשפחה ורק אחרי כן היה חוזר לביתו. הוא דאג תמיד לכל דבר: לתפילה בזמנה, לסוכה בחג-הסוכות, לשופר ב"ימים הנוראים", ואפילו כשהיה במוצב, רצה שהכל יתנהל כראוי. היה אהוב על כל ידידיו, היה צנוע וישר ומעולם לא התרברב. הוא נהג בנימוס ובדרך ארץ. תמיד היה מקדים שלום לרעהו ומחלק משלו לאחרים, בשקט ובנועם. ביום כ"ד במרחשון תש"ל (5.11.1969), נפל בהפגזה של המצרים באזור תעלת סואץ והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.

במלאות שנה לנפילתו הוציאו לאור המשפחה וחבריו לגרעין ספר לזכרו.

הקטעים לקוחים מתוך דפי היזכור לזכרם באתר מד"א ואתר גל-עד