סוף טוב לסיפור? שירה אמיר יחיאל, יצאה לעבודתה ביום שני (17.6.19), ברכבת ישראל והחנתה את רכבה במגרש החניה בנתניה, כשחזרה הופתעה לגלות שהוא לא באותו מצב שבו השאירה אותו. צד ימין שלו היה מרוסק עקב התנגשות של רכב אחר. 

הפתק שהושאר על השמשה בישר - "אני חושבת שעיקמתי קצת (חנית צמוד)" בתוספת סמיילי. "זה פשוט לא יאומן הדבר הזה. לא חניתי צמוד ויש לי הוכחות בתמונות", אמרה שירה, "דפקה, פיברקה ועפה. זה כאילו מישהו נכנס בך, יורק עליך וממשיך בכיף שלו".

סוף טוב לסיפור | צילום: פרטי

לשמחתה של שירה, היא גילתה השבוע שישנם גם אנשים טובים בעולם, שכן רואים לנגד עיניהם את הזולת, כשקיבלה אוטו חלופי בחינם.

"פניתי לביטוח ישיר ולסוכנות טיוטה בנתניה לצורך תיקון הנזק של רכבי שנפגע מרכב אחר בעודו עומד בתמימות בחניה. טויטה רכב ראו את הכתבה ב'מיינט נתניה' ונורא התרגשו", מציינת שירה, "מנהל הסניף, אורי אוליברו, סידר לי את הרכב תוך יומיים, במקום שבוע, כי הבין שאני ממש חיה על זה עם ארבעת המתוקים שלי ואת הרכב החלופי נתן חינם. לא הסכים לקחת כסף הוא פשוט ריגש והדהים אותי. העובדים באמת עשו עבודה מדהימה בעקבות הכתבה ואני רוצה להודות להם על שנתנו לי שירות שלא ידעתי כמותו עד היום שהגעתי אליהם".

שירה גרושה ואם לארבעה ילדים סיפרה כי הרכב הזה חשוב לה מאוד,  "הרכב הזה זה הרגליים שלי ושלהם, אני עובדת מאד קשה עבור כל שקל. וזה מרתיח שאדם לא אכפת לו מרכושו של האחר. מגופו של האחר. הזילזול. זה בא לידי ביטוי בכבישים, בביה"ס, איפה שרק תרצי. זילזול. רק "אני" במרכז העולם".

שירה מסבירה כי "מעבר לנזק לרכב, התחושה מכל האירוע לוותה בעוגמת נפש ותסכול, מאחר והנהגת השאירה פתק "סליחה, אני חושבת שעיקמתי קצת" וסמיילי...ללא פרטים לצורך יצירת קשר- דבר שרק העצים אצלי את תחושת הזילזול וחוסר האכפתיות שנתקלים בה מידי פעם בכביש ועכשיו בחניה.

"כל התחושות האלה נעלמו כלא היו כשהגעתי לתקן את הנזק: החיוך - גם כשהיו מלא לקוחות בתור, האכפתיות, הבדיקה הזריזה, הרכב החלופי, הטיפול המהיר והתוצאה - לא זיהיתי את הרכב שלי מרוב שהוא נראה כמו חדש אחרי ניקיון רציני מבפנים ומבחוץ. כל אלה רק מעידים שיש אנשים מדהימים ואכפתיים, שמעבר לשירות מקצועי, יש בהם משהו נוסף, חשוב לא פחות: הם רואים אותך, אכפת להם".