תמיד רוצים את מה שאי אפשר- "הילד הרע"/ "הרומן האסור"/ הרווק הנצחי... שמת לב כמה זמן את משקיעה ומקדישה בשביל לקבל תשומת לב מהבחור הזה שספק אם באמת ממלא אחר מושא ליבך? עצרי רגע ותבחני עם עצמך אילו דברים חשובים לך באמת בבן הזוג ובתוך מערכת היחסים שאת מאחלת לעצמך. תחת חמוד ושובב יכול להיות אחלה בתור תוספת בארוחה שאת מתכננת לאכול, לא בתור המנה העיקרית.

מה שצריך להיות שלך יהיה שלך- ומה אם הוא יוצא או מאוהב במישהי אחרת? תשבי ותחכי למשיח? עזבי אותך משטויות ותתחילי לקחת סיכונים. נכון, יכול לקרות מצב שתיפגעי או תקבלי תשובה שלילית לגבי מושא ליבך ה- כה נערץ, אבל הכי גרוע זה לתת לגורל/ אמונות תפלות/ למזל לקבוע עבורך מה יהיה שלך. תתחילי להניע ולנוע לכיוון המטרות שלך.

הגודל לא קובע- נו באמת! הרי את לא באמת תצאי עם בחור שיש לו קטן ברמה שאיבר המין שלו נראה ממש כמו של האחיין שלך... ביום של הברית שלו. נכון, יש כאלה שלא עומדים בממוצע הלאומי ועדיין יודעים מה לעשות איתו אבל תעדיפי להרגיש משהו, פיזית- בזמן קיום יחסי מין. לא ככה? אגב, גם כאלה עם איברי מין מפלצתיים יכולים לאיים על כמה בחורות שלא בטוחות שיוכלו "להכיל" את הפרטנר. אולי בתחום הזה דווקא לא כזה נורא להיות ממוצע+.

האהבה תנצח- לא ממש. העבודה הקשה, הכנות, הפתיחות, היושר והנכונות לשמור ולשפר את מערכת היחסים יעבדו. הדבר הכי נוראי באהבה הוא השלב הזה שפתאום מרגישים שהכל מובן מאליו. בעיקר האהבה.

זרקי אותו מהדלת הוא יחזור מהחלון/ על ארבע- קודם כל אלא אם הוא ממש ממש חזק- הוא לא יחזור אליך על ארבע, אולי על שש, וגם זה לא בטוח עם כל משחקי האגו שמלווים מערכות יחסים. בכלל, ההמלצה של סבתא שלי לזוגיות היא אף פעם לא ללכת לישון בריב אלא לפתור הכל וללכת לישון בכיף ביחד. בזוגיות רצוי שיהיה אמון בין בני הזוג ולכן אם הגעת למצב שאת "זורקת" אותו, קחי בחשבון שהוא עלול גם לא לחזור.