טובה טטיאנה חנימוב (23) שזכתה כתלמידת תיכון במקום הראשון בתחרות העולמית First step to Nobel prize in physics, הציבה לעצמה רף גבוה מאוד לחייה הבוגרים. הציבה, ומסתמן שגם משיגה. ביום שני שעבר זכתה חנימוב ב"פרס אינטל לנשים", הכוללת גם מלגה על סך עשרת אלפים שקל.

חנימוב, שעלתה מאוזבקיסטן בגיל חמש ומתגוררת בשכונת דורה, היא היום סטודנטית שנה ד' לתואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב, מתרגלת בפקולטה ועובדת בחברת היי-טק - וזוכה סדרתית. בשנת 2012 בלבד זכתה כתלמידת תיכון במקום הראשון בתחרות מידענות במכללת "אורט בראודה", במקום השני בארץ בתחרות "מדענים ומפתחים צעירים", במקום השני ב"טכנודע" בגבעת אולגה ובציון לשבח ממכון ויצמן למדע.

הטובות להיי-טק
בין יתר ההישגים, זכתה חנימוב בכיתה י"א גם בתואר "נואם השנה" בנתניה. את כישורי ההסברה שלה היא מנצלת גם כשהיא מסבירה את הזכייה בפרס היוקרתי של "אינטל". "ב'אינטל' מעודדים שילוב נשים", היא אומרת. "יש 30 אחוז נשים בסגל הניהולי. הם החליטו לבחור סטודנטיות מצטיינות מכל האוניברסיטאות ואני נבחרתי מהפקולטה להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב, כשהבחירה נשענת גם על התנדבות ותרומה לקהילה. ב'אינטל' מצאו שאני מביאה את תפיסת עולמי בפני קהלי נשים".

בהרצאות שמעבירה חנימוב במסגרות שונות, היא חוזרת על מנטרה קבועה: לכוון גבוה. "תכווני לשמיים, מקסימום תפלי בין כוכבים", היא אומרת. "לרדת למטה תמיד אפשר. אם תכווני למאה תקבלי 80, אבל אם תכווני ל-80 תקבלי 60", פורשת חנימוב את ה"אני מאמין" שלה. "אל תלכי על בינוניות ואל תפחדי".

בעידן בו נשים רבות יותר פונות להיי-טק, טוענת חנימוב שהשליטה הגברית בתחום עדיין מאוד מורגשת. "בהנדסת חשמל יש הרבה יותר גברים מנשים, כי יותר גברים הולכים מראש למסלול הנחשב לריאלי, מדעי, טכנולוגי. החינוך לגברים והגישה למקצוע בו יבחרו בחיים, עדיין סטריאוטיפית. הסביבה אומרת לך 'מה את צריכה פיזיקה?', וזה עצוב. כילדה תמיד הייתי עם טיסנים ובחוגי אלקטרוניקה ולא חשבתי שאני עושה משהו מיוחד, עד שהגעתי למגמה בבית הספר התיכון והבנתי שחלק מהבנות לא רואות בצורה טבעית את מה שברור לי".

 "לחנך למצוינות". חנימוב במעבדה באוניברסיטת תל אביב | צילום: תומי הרפז

-

 ולמה זה קורה לדעתך?
"פחות בנות רשומות לחמש יחידות במתמטיקה ובפיזיקה מבנים. למה? כי אין דרייב פנימי, כי אין משפחה דוחפת. אני, מה לעשות, באה מחינוך רוסי", חנימוב צוחקת.

את חושבת שהחינוך הרוסי משפיע על ההתנהלות וההישגים שלך?
"למיטב ידיעתי, אני המתרגלת היחידה באוניברסיטה שמקפידה על שקט. אצלי לא מדברים בשיעור, כי כשמדברים אני מתרכזת פחות ונותנת פחות. הסברתי זאת לסטודנטים והם מסכימים לא לפטפט".

לחנימוב גם ביקורת על התפיסה החברתית לגבי מקומות עבודה: "עבודה ב'מקצוע גברי' לא מתאימה את עצמה לנשים ומראש הן נרתעות ויורדות מזה. ידוע שאם גבר צריך לצאת מהעבודה בשעה שלוש, הוא קובע זאת כעובדה. לעומתו אישה לוקחת את זה קשה וישר מתנצלת. למה? משהו בתפיסה שגוי. נשים יותר מחמירות עם עצמן, הן גם פחות מדברות בישיבות צוות שהרוב בהן גברי.

"בחורה נורמלית"
בחייה האישיים, מגדירה עצמה חנימוב כ"בחורה נורמלית". היא מאורסת וממתינה לסיום התואר על מנת להינשא לבן זוגה, ליאור זטלאוי (31). לדבריה, גילה הצעיר לא מרתיע אותה מאחר שהיא כבר עצמאית לחלוטין מבחינה כלכלית. "גם הוא עוסק בתחום ההיי-טק והוא מעודד את הצמיחה וההתפתחות שלי, לכן טבעי בשבילו שנחכה עם החתונה עד לסיום התואר. בכלל, חשוב היה לי שאהיה בסביבה תומכת".

חנימוב, שהדגישה בראיון  לפני חמש שנים את היותה דתייה, עומדת לקשור את חייה דווקא עם בחור חילוני. "אנחנו באים אחד לקראת השנייה, שזו המטרה בזוגיות. שנינו באים עם ראש מאוד פתוח. אני לא מכריחה אותו כלום כמו שהוא לא מכריח אותי".

הדבר שהכי גרם לי להתחבר אליו הוא שליאור הוא בין הגברים הבודדים שראה את המקצוע שלי כיתרון. הדבר הראשון שהייתי אומרת לגבר זה שאני מהנדסת חשמל, במטרה לבחון את התגובה. משם כבר היה ברור לי איזה בן זוג הוא יהיה. וליאור הגיב ב: "איזה מגניב! את מהנדסת חשמל ועוד מנתניה, איך לא הכרנו עד עכשיו?

"ליאור בדיוק כמוני, הוא מאמין בלא לקפוא על השמרים, בלהתקדם. הרבה קונפליקטים שלי הם גם קונפליקטים שלו ואנחנו מוצאים שפה משותפת - למרות פער הגיל, המגזר והתרבות שלנו. העובדה שליאור דוחף אותי להצלחה רק מוסיפה. לדוגמה, בכלל לא רציתי להירשם ל'פרס אינטל', ליאור היה זה שאמר לי לנסות את מזלי.

"חשוב להקיף את עצמינו באנשים חיוביים שתומכים בנו, בחלומות שלנו, ולא מפחדים להיות שונים מ'הנורמה'. אם הייתי רוצה ללכת עם הנורמה החברתית, לא הייתי מגיעה לחצי ממה שהגעתי. אני מאמינה שדרך שאדם בוחר ללכת בה, גם מובילה אותו. איני מאמינה גדולה במזל, אך אני מאמינה גדולה במעשים".

נתניה שלה
בלי ממש להתכוון, הפכה חנימוב לאחת השגרירות של העיר נתניה בכלל ושל ראש העירייה מרים פיירברג איכר בפרט. "בכל כנס בו אני מרצה, אני מספרת על בית הספר 'שפירא', היום 'תמר אריאל - שפירא'. אני מספרת  את הסיפור של המוסד - בית ספר בעל תדמית לימודית נמוכה, לעומת מה שקורה בו היום".

ומה קורה בו?
"משהו יוצא דופן. פתחו מגמת פיזיקה ואווירונאוטיקה בתיכון ממ"ד ולומדות בו בעיקר בנות. זה הודות לראש העירייה, מרים פיירברג איכר, ולסגניתה ד"ר אביטל לאופר שמחזיקה בתיק החינוך. זה לא ברור מאליו להקצות משאבים ולעודד נשים. מה שהן עשו נדיר, וזה הודות לעובדה שהן נשים חזקות. הן פורצות דרך והן רואות תוצרים מבנות המגמה לאורך השנים, בזכייתן בפרסים שונים.

התהליכים שעוברת מערכת החינוך בנתניה בשנים האחרונות, באו לידי ביטוי גם בדברים שנשאה חנימוב בטקס קבלת "פרס אינטל לנשים". "אני תושבת העיר נתניה מאז הגעתי ארצה, בעיר מכהנת בגאון אישה- מרים פיירברג. גם סגנית ראש העירייה, ד"ר אביטל לאופר, הינה אישה", אמרה אמינוב בטקס. "רואים את ההשקעה שלהן בחינוך ויש המון תוצאות לעיר. אני חושבת ומאמינה שהכול מתחיל ונגמר בחינוך. חשוב לחנך בנות למצוינות אקדמית, חשוב לחנך אותן ללימודים 'גבריים', ולא לוותר. אני לא מאמינה בבינוניות. הצלחות מגיעות אחרי עבודה קשה, ואחרי הרבה כשלונות, אבל חשוב להתמיד.

עם סיום לימודיה בתיכון שכל כך אהבה, הצליחה חנימוב להגשים גם חלום קטן - שירות לאומי כמורה בבית הספר שלה - מעין אמירת תודה למחנכת שלה יהודית שפרן, ש"תמיד ידעה לומר לה את המילה הנכונה לפני תחרויות".