בעלי עסקים בנתניה טוענים, כי מוגשים להם דוחות לא מוצדקים בגין השלכת פסולת מחוץ לפחי האשפה. לטענתם, הימצאותה של קבלה של בית העסק, סמוך למקום שבו הושלכה אשפה, גורמת לרישום דוח.

לידיה כהן, בעלת חנות התכשיטים "קריסטלי" בעיר, קיבלה בדצמבר 2019 דוח על סך 730 שקל, בגין השלכת פסולת שלא בפחי באשפה. "בשמואל הנציב יש פחי האשפה הגדולים שאליהם אנחנו זורקים את האשפה", היא מספרת. "את הדוח קיבלתי על שקית שהושלכה קשורה לתוך הפח, על ידי אחת העובדות שלי.

פסולת זרוקה בנתניה. "קשה מאוד לבטל דוח" || צילום: אלבום פרטי

"ככל הנראה, מישהו שחיטט בפחים פתח את השקית והשאיר אותה מחוץ לפח. בשקית הייתה קבלה שלי או תווית כלשהי של בית העסק, וזאת הייתה ההצדקה לתת לי את הדוח. הופתעתי מאוד כשקיבלתי אותו, כי אנחנו מקפידים מאוד להשליך את השקיות קשורות לתוך האשפתון, ומתסכל מאוד לקבל דוחות בגלל אותם אלה שמחפשים בפחים. הכי עצוב זה שאין עם מי לדבר. במרץ 2019 הגשתי מכתב ערעור, באמצעות עורך דין, והערעור נדחה".

סיפור דומה מספר בעל חנות אלקטרוניקה שקיבל שני דוחות לפני כשנה. "זרקתי את האשפה בתוך הפח. לדעתי הגיע אדם שחיפש בקבוקים והשאיר את השקית שלי מחוץ לפח, ובשקית הייתה קבלה של העסק. קיבלתי על זה דוח של 730 שקל. עירערתי, והערעור התקבל. את הדוח השני שקיבלתי על אותו הסכום, לא ביטלו".

עוד בעל עסק מספר על שני דוחות שניתנו לו בהפרש של ארבעה ימים, כל אחד מהם על סך 730 שקל. "דוח אחד קיבלתי כי נמצא פתק עם השם של העסק ליד אשפה שנזרקה במרחק 200 מטר מהעסק שלי. כנראה מישהו זרק קרטון מחוץ לפח, ואני קיבלתי את הדוח. את הדוח השני קיבלתי בגלל קרטונים שנזרקו באזור התעשייה. את שני הדוחות שילמתי, כי לא היה לי זמן וכוח להילחם ולערער על זה".

התופעה אינה פוסחת גם על אנשים פרטיים. איציק אלתרוביץ', תושב נתניה, קיבל דוח על סך 730 שקל בשנת 2017 על השלכת אשפה מחוץ לפחים ברחוב הבריגדה היהודית שבו הוא גר. הדוח ניתן לו בעקבות הימצאות שתי מעטפות הנושאות את שמו באזור שבו נזרקה הפסולת. "אין לי שום קשר לזה, אני בכלל לא מגיע לפח הזה", אומר אלתרוביץ'. "את הזבל שלי אני זורק בפחים שבבניין שלי. אני איש ועד, ואני בקיא בחוקים ואחראי לכל ההיבטים החוקיים בבניין שלי. לכן, המודעות שלי לעניינים כאלה היא גבוהה, אז אין סיכוי שהייתי זורק משהו מחוץ לפח. באזור של הפח הזה יש הרבה אנשים שבאים לחפש בפחים, ודווקא לשם מגיעים הפקחים לתת דוחות. הם מוצאים דרך לשייך את הפסולת לאנשים וקונסים אותם". אלתרוביץ' עירער על הדוח וערעורו נדחה. הוא ביקש להישפט כדי להוכיח את צדקתו, והמשפט צפוי להיערך בפברואר 2020.

"אנחנו כבר כמה שנים מנסים לפתור את הבעיה הזאת מול גורמים עירוניים", אומר מנחם אילוז, יו"ר התאחדות בעלי העסקים והעצמאיים בנתניה. "קשה מאוד לבטל דוח שניתן על השלכת אשפה שלא כחוק. מבחינת העירייה, עצם העובדה שהייתה במקום קבלה, היא הוכחה לכך שהזבל שייך לבעל העסק. כידוע, עסקים מספקים שירותים לכלל תושבי נתניה, וקבלות רבות שלהם מפוזרות ברחבי העיר. מספיקה קבלה אחת בערימת זבל שלא קשורה אליהם, כדי שהם יקבלו דוח של 730 שקל. אז איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו? כל תושב חשוף לקנס, גם מי שמקפיד על חוקי הניקיון. המצב היום הוא בלתי אפשרי ובלתי הוגן לחלוטין".

אילוז נפגש עם בעלי תפקידים בעירייה, אך עד כה לא נמצא פתרון הולם לבעיה. "אנו דורשים לשנות את שיטת ההרשעה ושתצא תקנה עירונית מחייבת בעניין זה", הוא מוסיף. "נשמח לשיתוף פעולה מצד העירייה, כדי שיורשעו האשמים האמיתיים שמלכלכים ומבצעים את העבירות ולא אזרחים תמימים".

מהעירייה נמסר: "ברחבי העיר מפוזרים פחים וכלובים להשלכת קרטונים שמיועדים לשמש את הציבור. כל מקרה של השלכת פסולת נבחן לגופו של עניין ולא ניתן להתייחס למקרים פרטניים. אזרח המקבל הודעת תשלום קנס רשאי על פי חוק סדר הדין הפלילי להגיש בקשה לביטול או בקשה להישפט בפני בית המשפט.