הנציגים הישראלים באליפות אירופה בגלישה | צילום: נמרוד גליקמן

50 מתנדבים, ממגוון גילאים, מקצועות ומקומות מגורים, מרכיבים את קהילת "ים שרון". המשותף להם הוא האהבה לים והרצון לשמור על שמורת ים פולג, המשתרעת מפולג עד ארסוף.

המתנדבים מקיימים ימי ניקיון מרוכזים ואירועי הסברה חווייתיים לקהל הרחב בחופים באזור; מייצגים את אזור השרון באירועים בין-לאומיים כמו מצעד האקלים ויום האוקיאנוסים; נפגשים אחת לחודש להרצאות בנושא; חברים בקבוצת ווטסאפ, שבה הם מעבירים בקשות לעזרה בטיפול בצבים שנפלטו מן הים; ופועלים להכרה באזור שמורת ים פולג כ"שמורה ימית", שבדומה לשמורת טבע יבשתית, תזכה לפיקוח ולאכיפה.

חמצן מהים

עינת צוקרמן טל, רכזת קהילת ים שרון, אומרת, כי השמירה על הים בישראל נמצאת עדיין בשלבי התפתחות. לדבריה, בניגוד לשמורות טבע יבשתיות, שכמותן יש עשרות בארץ, שמורות טבע ימיות עדיין נדירות.

"הכללים שאנחנו מנסים להחיל באזור של שמורת ים פולג זהים, למעשה, לכללים החלים בשמורות טבע יבשתיות", היא מסבירה. "כפי שבשמורות טבע יבשתיות מאפשרים לחי ולצומח להתקיים בלי פגע, באמצעות איסור לצוד, לקטוף פרחים מוגנים או לנסוע בג'יפים — כך באזור הימי אנחנו חותרים להגביל תוכניות פיתוח תעשייתי, לפקח על דיג ולאפשר אותו רק במקומות מסוימים, וכן לאסור שימוש בכלים חד-פעמיים, המזהמים את הים ופוגעים ביצורים החיים בו".

לדבריה של צוקרמן טל, את ההבדל בין אזור יבשתי שמוגדר כשמורת לטבע לכזה שאינו מוגדר ניתן לראות בקלות. בנוגע לים המצב מסובך יותר. היא מוסיפה, כי אם אינכם דייגים או בעלי מפעלים בקרבת הים, ההגדרה של אזור שמורת ים פולג כשמורה ימית אולי לא תשפיע עליכם באופן מיידי; אולם, בראייה ארוכת טווח, תהיה לה נגיעה כמעט בכל תחומי החיים שלכם. "רוב החמצן שאנחנו נושמים, בין 50% ל-70%, מגיע מהים", היא מסבירה.

עינת צוקרמן טל, רכזת קהילת ים שרון: "כפי שבשמורות טבע יבשתיות מאפשרים לחי ולצומח להתקיים בלי פגע באמצעות איסור לצוד, לקטוף פרחים מוגנים או לנסוע בג'יפים, כך באזור הימי אנחנו חותרים להגביל תוכניות פיתוח תעשייתי ולפקח על דיג"

"מוכח, כי איכותו של החמצן באזורים המוגדרים כשמורה ימית היא גבוהה יותר. גם הדגים שאנחנו אוכלים מגיעים אלינו עם פחות חיידקים כשהם גדלים בשמורות ימיות". צוקרמן טל גם מספרת, כי במדינות שבהן שמורות ימיות רבות, יש עלייה בשיעור התיירות ה"כחולה", תיירות של גולשים ושל צוללים.

מתנדבי קהילת "ים שרון". "איפה שאין כחול, אין ירוק; כלומר, בלי הים לא תיתכן יבשה" | צילום: עודד עזרא

כמו כן, מחקרים מוכיחים, כי יצורים החיים בשמורות ימיות יכולים לסייע בטיפול במחלות. כך, למשל, מחקר מהשנים האחרונות הוכיח כי הספוגים, יצורים ימיים קדומים, שהתגלו במעמקי הים ומצויים גם בקרבת חוף פולג, יכולים לסייע בריפוי אלצהיימר.

"רק בשנים האחרונות מתחילים להבין שחלק ממפת ישראל היא מפה ימית ושאיפה שאין כחול, אין ירוק; כלומר, בלי הים לא תיתכן יבשה", אומרת צוקרמן טל. "הים משפיע, בדרך ישירה או עקיפה, על כל מה שקורה בטבע היבשתי. ברור לי שהספוגים, למשל, הם לא היחידים, ושיש בים עוד המון ערכי טבע, שאם נשמור עליהם הם יתרמו לנו באופן ישיר".

נוגע לכולם

רוב מתנדבי קהילת ים שרון הגיעו אליה לפני כשנה, כשארגון "אקואושן" של רשת אנשי הים התיכון, שתחתיו היא פועלת, קיים קורס ששמו "יזמים עם זימים", והזמין חובבי ים ללמוד עוד על המשאב הטבעי האהוב, ולחשוב בצוותא על הדרכים שבהן ניתן להעביר את המידע לציבור הרחב, במטרה לשמור על הים יחד, כחברה.

"להכשרה שלנו הגיעו סטודנטים צעירים, גולשים וצוללים; אנשי חינוך שרוצים להטמיע את ערכי השמירה על הים במוסדות החינוך; אנשים מתחומי הכלכלה, המגזר הציבורי והמדיה, שרוצים להשתמש ביכולותיהם כדי להשפיע בנושא, ופנסיונרים שחיפשו תחביב מעניין. המגוון הזה, שכיום מרכיב את קהילת המתנדבים שלנו, הוא יפה מאוד, ומוכיח,  כי לאהבה לים אין 'טייפ קאסט', ושהים נוגע לכולם", אומרת צוקרמן טל.

גילי רז: "מגיל 11 הייתי בים כמעט כל יום. עם החיים והעבודה, מתאפשר לי פחות להיות בים. אבל בהתנדבות, אני מוצא, מלבד האיזון שזה מכניס לי לחיים, גם דרך להחזיר חזרה לים שהעניק לי כל כך הרבה רגעים טובים בחיים"

אחד מהמתנדבים הוא נפתלי טל, גמלאי תושב הרצליה. במשך שנים הוא התנדב לעבוד עם ילדים הסובלים מאסטמה. עם יציאתו לגמלאות, רצה לגוון. הוא השתתף בקורס "יזמים עם זימים", ובחר להקדיש את זמנו כדי לנסות למצוא איזון, בין הקדמה והפיתוח המתבקשים, לבין השמירה על האזור הימי בשמורת "ים פולג", שאותו הוא מגדיר כ"מרהיב ביופיו".

"הרבה אנשים חושבים שלשמור על הטבע פירושו לא להתערב בו, ולהשאיר את האזור כמו שהיה לפני 30 שנה, ברור לי שזה בלתי אפשרי. אנחנו לא מתנגדים לקדמה, אנחנו מבינים שיש פיתוח סביבתי שקשה וגם לא נכון להתנגד לו, המטרה היא למצוא את האיזון, לראות איך עושים את זה נכון" הוא אומר, ונותן כדוגמה את סוגיית בניית המרינה בנתניה.

פעילות בים. ליידע את הציבור

"פעילים רבים למען איכות הסביבה מתנגדים לגמרי לבניית מרינה. אני יכול להבין מדוע: המצוק של נתניה הוא מצוק מדהים ביופיו, פנינת טבע מרהיבה שחוששים לפגוע בה, ובצדק. אבל אני אומר, בואו נראה איך אפשר לעשות את זה בלי לפגוע, תוך שיתוף פעולה ולא תוך מלחמה. זה בדיוק מה שאנחנו עושים, מנסים למצוא את האיך. את אומרת לאנשים 'צריך לשמור על הים' והם אומרים לך כן, מצוין, אבל כשמגיעים לתכל'ס, לאיך עושים את זה, הם לא בדיוק יודעים, וכאן נכנס התפקיד שלנו".

על שאלת ה"איך?" מנסים להשיב המתנדבים, כאמור, בפעילויות הסברה בחופים המוכרזים באזור, שאותן הם מעבירים באמצעות משחקים חווייתיים לכל המשפחה. כך בין היתר, מלמדים המתנדבים ילדים על ההשלכות השליליות של זריקת פסולת לים, על ידי משחק שבו הם דגים מתוך בריכת מי מלח מאולתרת סוגים של פסולת ימית, שעל כל אחד מהם מצוין זמן ההתכלות שלו וההשפעה שלו על הסביבה הימית.

לצד המשחקים והפעילויות החווייתיות, דואגים חברי הקהילה לקיים גם ימי ניקיון מרוכזים, ולהציב בחופים עמדות מידע, שבהן ניתן להרחיב את הידע בנושא, ואף להצטרף למעגל המתנדבים. כמו כן, הם דואגים להעלות באופן תדיר רעיונות, שבאמצעותם ניתן להסביר לציבור על חשיבות השמירה על הסביבה הימית. באחרונה, מספר טל, עלה למשל רעיון של הכנסת מצלמה אל תוך מעמקי הים, ושידור אונליין של הסביבה הימית ושל היצורים החיים בה, ברשתות החברתיות, כדי שהציבור יידע על מה למעשה הוא נדרש לשמור.

מתנדב נוסף, גילי רז, תושב קדימה, בן 47, הוא איש מחשבים במקצועו. לדבריו, באמצעות ההתנדבות בקהילה הוא מוצא דרך לאזן את עולם החומר שבו הוא עוסק ביום-יום. "מגיל 11 הייתי בים כמעט כל יום, אני חובב ספורט ימי, גלישת גלים, שחייה וחתירה. עם החיים והעבודה, מתאפשר לי פחות להיות בים, אבל בהתנדבות אני מוצא, מלבד האיזון שזה מכניס לי לחיים, גם דרך להחזיר חזרה לים שהעניק לי כל כך הרבה רגעים טובים בחיים".

רז מדגיש שקיומו של הים אינו מובן מאליו. "זה נכס שאנחנו, כחברה, צריכים להיות פעילים כדי לשמור עליו. הים לא יישאר נקי ומוגן אם לא נעשה משהו בעניין. לכל אחד מאתנו יש מה לתרום. גם אם אתם לא אנשי מקצוע מהתחום, גם אם אתם לא אנשי ים כמוני, גם אם אתם גרים רחוק מהים וגם אם אתם אפילו לא אוהבים את הים. לים יש קשר ישיר לאיכות של האוויר שאנחנו נושמים, לבריאות שלנו ולאוכל שאנחנו אוכלים. זה נוגע לכולנו, ולכן לכולנו כדאי להיות מעורבים ולתמוך בנושא".