בתחילת שנת הלימודים בוטלה ההסעה לתלמידים משכונת דורה, הלומדים בבית הספר קמפוס נורדאו, שבקריית נורדאו. הילדים, שלומדים בכיתה ה', עברו בשנת הלימודים הקודמת מבית ספר בשכונתם לבית ספר בקריית נורדאו, מפני ששם יש כיתות קטנות של חינוך מיוחד.

"בכיתה ג' בני עבר ועדת השמה, והמליצו להעביר אותו לכיתת חינוך מיוחד בנורדאו. נאמר לי במפורש שתהיה הסעה מדורה לבית הספר, ועל סמך ההבטחה הזאת החלטתי להעביר אותו", אומרת מירי מוראטי, אחת האימהות.

מחאת ההורים. דורשים את החזרת ההסעות | צילום: אלבום פרטי

"כשהיה בכיתה ד' באמת היו הסעות והכול היה בסדר, אבל לפני שנת הלימודים הנוכחית הודיעו לנו שההסעה בוטלה. הסיבה לביטול היא שהקריטריון להסעה הוא מרחק של 3 ק"מ ובמקרה זה המרחק הוא 2.8 ק"מ. מדובר בחמישה ילדים, שלא לכל ההורים שלהם יש כלי רכב, וחלקם עובדים בשעות שלא מאפשרות להם לקחת ולהחזיר את הילדים מבית הספר. אני עובדת במשמרות מהבוקר עד הערב. לא הייתי מעבירה את הילד שלי מדורה, אילו הייתי יודעת שאין הסעות".

"זה זלזול בילדים", אומרת הלן פנחסוב, שבתה לומדת בקריית נורדאו. "בעלי ואני עובדים ככוח עזר בבית חולים. אנחנו לא נמצאים בבית בשעות הבוקר ולא יכולים לקחת את הבת שלנו לבית ספר. גם אין לי רישיון, והסברתי את זה לעירייה".

בחודשים ספטמבר ואוקטובר, ילדיהן של מוראטי ושל פנחסוב לא הלכו לבית הספר כלל. לטענתן, שלושת הילדים הנוספים הצליחו להגיע באופן כמעט סדיר, בעזרת אחים גדולים שלקחו אותם. ההורים פנו כמה פעמים לגורמים בעירייה בבקשה להחזיר את ההסעות, אך הם לא נענו. "באגף החינוך המיוחד בעירייה הציעו שאקנה לבן שלי אופניים ושהוא ייסע לבית הספר באופניים", מספרת מוראטי. "לא האמנתי כששמעתי את זה. אני לא אתן לילד בן עשר לנסוע באופניים דרך הכביש הראשי".

"אני לא רוצה שהבת שלי תיסע לבד באוטובוסים", מוסיפה פנחסוב. "היא צריכה להגיע לכביש סואן, לעלות לבד בשעות הבוקר העמוסות לאוטובוס, כשעוברים משם הרבה קווים, והיא יכולה להתבלבל".

בחודש נובמבר החזירה העירייה את ההסעות לתלמידים, בעקבות הפגנות של ההורים ומחאה שלהם בפייסבוק. אולם, לפני כשבועיים בוטלה ההסעה, בהתראה של כמה ימים. "כשהחזירו את ההסעות בנובמבר, שמחתי", אומרת פנחסוב. "חשבתי שסוף סוף המאבק הסתיים, והבת שלי תוכל ללכת לבית ספר באופן קבוע. לא תיארתי לעצמי שעוד פעם יבטלו את ההסעה".

מאז ביטול ההסעה, בתה של פנחסוב לא הולכת לבית הספר. "היא מאוכזבת מאוד שהיא נשארת בבית. היא גם צוברת פער גדול שיהיה לה קשה להשלים. זה מתסכל מאוד", אומרת האם. מוראטי, שלא רצתה להפסיק שוב את שגרת הלימודים של בנה, מאחרת, לדבריה, כל יום למשמרת, כדי לקחת אותו לבית הספר, ויוצאת באמצע יום העבודה כדי להחזירו.

"לא יכולתי לקטוע לו את הלימודים גם עכשיו. הוא שמח כל כך לחזור ללמוד, והוא הצליח להדביק את הפערים, אבל אני לא יודעת כמה זמן עוד אוכל לאחר לעבודה בבוקר ולצאת באמצע המשמרת בצהריים. אני חוששת שבקרוב איאלץ שוב להשאיר אותו בבית. אני לא מבינה איך אפשר להתייחס לילדים שלנו בצורה כזאת".

מהעירייה נמסר: "מערך ההיסעים של עיריית נתניה פועל על פי הנחיות משרד החינוך המממן את הסעות התלמידים, המאושרות על ידו. על פי אותם קריטריונים, משרד החינוך מממן הסעת תלמידים עד כיתה ג' המתגוררים במרחק של 2 ק"מ ויותר מבית הספר, אולם בכיתות ד' קריטריון ההסעה דורש מרחק מגורים של 3 ק"מ ומעלה.

ראש מינהל החינוך, טובה דולב, פנתה בנושא (פעמיים) למשרד החינוך וביקשה לפנים משורת הדין לממן את הסעת התלמידים לבית הספר ועד לקבלת המענה ממשרד החינוך, איפשרה העירייה הסעה זמנית במימון העירייה. לצערנו, סירב משרד החינוך לממן את ההסעות. יודגש, כי אין זה מתפקידה של העירייה לממן הסעות לא מאושרות על ידי משרד החינוך".