נתניה מוצגת כריביירה של ישראל, אבל אם תשאלו את דני רונן, יושב ראש התאחדות המלונות בעיר ומנכ"ל מלון היוקרה DAVID TOWER, הוא יסביר לכם שיש לו השגות על ההגדרה המחמיאה הזאת.

"משנה לשנה קשה יותר להביא תיירים לעיר", אומר רונן, "זאת, על אף הגידול בהיצע המלונות".

דני רונן. "בנתניה יש חופים יפים, בסוף אולי תהיה גם פריחה קולינרית" | צילום: אסף פרידמן

"התיירות בנתניה בעשור האחרון מבוססת על מספר פלחי שוק", הוא ממשיך ומפרט. "יש לינת קבוצות תיירים ללילה אחד. הם מגיעים לנתניה כחלופה זולה ונגישה יותר מתל אביב, או בלילה הראשון להגעתם ארצה או בלילה האחרון. יש קבוצות ישראליות שמגיעות באמצע או סוף שבוע, משיקולים כלכליים — מחירים נמוכים במיוחד. בסופי שבוע יש קבוצות של שבת חתן, בר מצווה וכדומה".

חזקים בשבתות חתן

מה הנתונים מראים?

"בשמונת החודשים הראשונים של 2019, חלה ירידה של תשעה אחוזים בכמות התיירים בעיר, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, שבה היה גידול כללי בכמות התיירים הנכנסת לארץ, גידול של ארבעה אחוזים. בערים מסוימות כגון נצרת והרצליה יש גידול של 19-18 אחוזים".

"נתניה היא 'חדר השינה של תל אביב', פשוט זול יותר לישון כאן. תל אביב מוצפת ויקרה. הרבה קבוצות מגיעות לנתניה ללילה ראשון או אחרון, או כשהן עושות טיול בדרכן לצפון"

מה הסיבה לנתונים האלה?

"הסיבה היא משרד התיירות, שמתעלם מהעיר נתניה ובוחר לקדם בעיקר את התיירות לתל אביב ולירושלים. המשרד אינו משקיע כלל משאבים בקידום התיירות בנתניה. ראש העירייה משקיעה מאמצים כבירים לקדם את התיירות בעיר, אבל בלי תמיכה ממשלתית זה לא יצליח. המשרד אמנם מסייע רבות בתחום התשתיות, וזה חשוב, אבל יש צורך לשווק את העיר. לא ייתכן שהמעמסה תהיה על הכתפיים של העירייה בלבד".

מי התייר הממוצע שמגיע לעיר?

"מחצית התיירות שמגיעה לעיר היא תיירות זרה, כשנתניה היא 'חדר השינה של תל אביב'. פשוט זול יותר לישון כאן. תל אביב מוצפת ויקרה. הרבה קבוצות מגיעות לנתניה ללילה ראשון או אחרון, או כשהן עושות טיול בדרכן לצפון. יש פה גם הרבה אנשי עסקים שבאים בזכות אזור התעשייה שהולך ומתפתח, גם אם לפעמים, כשהקולגות גרים באזור המרכז, הם עדיין יעדיפו לישון שם. באים לכאן גם תיירים רוסיים שמחפשים חופשה של ים ושמש במחירים עממיים. ישראלים מגיעים בסופי שבוע. נתניה חזקה בשבתות חתן".

הגיעה לנתניה עלייה גדולה מצרפת. היא תורמת גם לתיירות בעיר?

"התיירות הצרפתית המגיעה ארצה ברובה היא תיירות יהודית. לשמחתי, יהודים רבים מצרפת בחרו לעלות ארצה, ועקב כך רכשו דירות בעיר נתניה ובערים נוספות. אז אכן, אנו רואים אותם בעיר, אבל במלונות הם מורגשים פחות ופחות. המצב בצרפת לא ילך וישתפר, לכן העלייה הצרפתית תימשך ועלינו, המלונאים, לחשב מסלול מחדש, בחלק מהשווקים שאיתם נהגנו לעבוד בעבר, והתיירות הצרפתית היהודית היא חלק מכך".

משלמים קצת יותר

אחד הדברים המתסכלים את התייר הישראלי הוא יוקר המחיה. המלונות יקרים יותר, וכך גם המסעדות, והתחבורה הציבורית. כאשר התייר הישראלי חוזר מגיחה ליוון או לקפריסין, הוא תוהה האם בכלל כדאי לו להוציא את ממונו על חופשה בישראל, מה גם שמדיניות השמיים הפתוחים הוזילה באופן ניכר את מחירי כרטיסי הטיסה.

"תיירים באים לארץ למרות היותה יקרה", אומר רונן. "לישראל יש מה להציע מבחינת תרבות ודת. אנחנו גם המדינה היחידה באגן הים התיכון שבטוח לנסוע אליה. לראות מדבר בלי שיחטפו אותך. התיירים יודעים שמשלמים פה קצת יותר, ועדיין יש סיבות לבוא הנה. בואי ניקח תייר מרוסיה. אני לא יכול להתמודד עם מה שמציעים לו בגיאורגיה, או עם השכר שמקבל העובד הטורקי. אנחנו חיים עם ההוצאות שיש לנו, יש חודשים שאנחנו מתמחרים בלי להרוויח כסף, רק כדי להתגלגל".

דני רונן | צילום: אסף פרידמן

תיירים רוסיים שהתארחו במלון בעיר אמרו לי: "אנחנו הולכים בטיילת ואין איפה לשבת. אנחנו מחכים כבר שייגמרו השלושה ימים שלנו בנתניה כדי להגיע לתל אביב".

"זאת סוגיה מעניינת. מתמודדים עם זה בהרבה ערים. אין ספק שצריך שיהיו פה יותר מסעדות, בתי קפה ופאבים, אבל זה קצת כמו הביצה והתרנגולת, אם אין קהל, לא יפתחו עוד מסעדות. המסעדות צריכות להיות רווחיות. כל עיר צריכה שיהיה לה אזור בילוי עם מסעדות, בתי קפה ופאבים. השאלה היא איך באמת גורמים לזה לקרות. לנו במלונות אין השפעה, גם לעירייה אין הרבה השפעה. אני איש עסקים, ומבין למה לא פותחים פה מסעדות גדולות, השאלה אם התושבים של העיר הזאת יודעים לייצר די עבודה למסעדה כדי שתהיה רווחית... הסצינה הקולינרית בנתניה משתפרת, גם באזור התעשייה וגם באם הדרך".

"הכול כלול זה קונספט שאפשר לעשות רק במקומות שהם ריזורטים. לא בנתניה. ובינינו, איכות המזון בדרך כלל אינה טובה. ההתמודדות מול השמיים הפתוחים היא קשה. אבל אנחנו רואים שהרבה ישראלים באים לנפוש גם בארץ"

אבל זה לא רק מסעדות. גם אין תחבורה ציבורית בשבתות שמאפשרת להגיע למוקדי הבילוי.

"נכון, תייר יעדיף את המקומות במרכז העיר, ויש לו היום היצע של ארבע-חמש מסעדות. יכול להיות שזה לא מספיק. אבל זה לא משהו שאנחנו כמלונאים יכולים להשפיע עליו. אולי גם העירייה לא. זאת שאלה מעניינת. מה מביא יזמים לפתוח עסקי מזון ומשקאות בעיר. זה עניין של היצע וביקוש.

"כשניהלתי את מלון בלו ביי עשיתי שאטלים לעיר ולחופי הים. לא מן הנמנע שנעשה בהתאחדות המלונות שאטל כזה בשיתוף עם העירייה, או עם המרכזים המסחריים. זה רעיון טוב".

מוקדי עניין בקרבת המלונות זה לא משהו ששווה לכם להילחם עליו?

"זה שוק חופשי. אני עסקתי חמש שנים בתיירות בעיריית חיפה, ואני יכול לומר שהעירייה יכולה להקל ברישיונות, לעזור ליזמים. אבל אני לא בטוח שזה יעזור לעודד פתיחה של עסקים".

גם בתוך המלונות הכשרות היא בעיה. בנוסף, ליד המלונות אין אופציות קולינריות בשבתות.

"אם רוצים לנשנש טוסט בשבת בצהריים זאת בעיה. אפשר להזמין שירות חדרים, או לדאוג לעצמם מראש למנה חמה. אצלנו למשל לא משתלם לפתוח מסעדה בצהריים. אין לזה דרישה. אולי יש פה אוכלוסייה גדולה שמעדיפה כשרות?"

אז כרגע, לאוכלוסייה חילונית שרוצה לקבל תמורה טובה לכספה אין מענה. זה לא ציבור שאתם פונים אליו?

"האם הגיע הזמן לעשות מלון לא כשר? אלה לבטים תמידיים. כאיש שיווק בסוף זה לא מה אנחנו רוצים, אלא מה הלקוחות שלנו רוצים. רוב הלקוחות חיים בשלום עם הארוחה של שבת בבוקר. ואם לא, הם יודעים למצוא לעצמם את הפתרונות".

I LOVE NETANYA (צילום: shutterstock)

בעבר, המלון שלך הציע מטבח לא כשר וחוויה קולינרית.

"המלון שלנו היה לא כשר. כרשת מלונות בין-לאומית המונה כ-4,800 בתי מלון בעולם כולו, עלה הרעיון לעשות מטבח לא כשר בהנהלת הרשת, אך מהר מאוד הבינו שבעיר נתניה חלק ניכר מהאורחים, ישראלים ותיירים כאחד, מעדיפים אוכל כשר. אני חשבתי תמיד שזה לא יעבוד, בסוף קיבלו את דעתי והפכו את המלון לכשר. ובאמת יש לי פה הרבה אורחים חרדיים ודתיים לייט, שרוצים לאכול כשר. תפקידנו לספק ללקוחות את דרישותיהם, ואנו עושים זאת בלב שלם".

צריך עוד מסעדות

למה שאזרח ישראלי ינפוש בארץ, אם זה לא משתלם?

"אני חושב שיש מקום לנסוע לנופש גם בחו"ל וגם בארץ. יכול להיות שהמלון זול יותר בחו"ל, אבל אם תוסיפי טיסות, מסעדות וקניות, החבילה לא תצא זולה כל כך. כן, יש יותר אסקפיזם בחו"ל, הטלפון פחות מצלצל, וזה נחמד. המלונות בארץ יקרים לא כי אנחנו גרידים. ההוצאות פה גדולות יותר בהשוואה לאירופה, האוכל, הארנונה, כוח האדם שלנו — כל אלה יקרים יותר מאשר באירופה. אז כשאתה קובע מחיר של מלון, אתה מסתמך על ההוצאות שלך. להביא היום יזם מחו"ל שיקים מלון בנתניה, עם רווח גדול, זה לא קל".

איך מתמודדים מול מלונות "הכול כלול" שהקהל הישראלי אוהב?

"זה קונספט שאפשר לעשות רק במקומות שהם ריזורטים. לא בנתניה. ובינינו, איכות המזון בדרך כלל אינה טובה, הדגש שם הוא יותר על כמויות של מזון. ההתמודדות מול השמיים הפתוחים היא קשה. אבל אנחנו רואים שהרבה ישראלים באים לנפוש גם בארץ וגם בחו"ל. המצב הכלכלי בישראל הוא יחסית טוב. בסך הכול, כשמחשבים חופשה לאירופה שכוללת מלון, טיסה ומסעדות אני לא בטוח שזה יעלה לך פחות ממלון חצי פנסיון בישראל".

אז מה יש לנתניה להציע לתייר?

"חופים יפים, מזג אוויר יפה, בסוף אולי תהיה גם פריחה קולינרית. מלונות העיר מציעים שפע של אטרקציות, ארוחות בוקר מצוינות הפתוחות לקהל הרחב, חדרי כושר, טיפולי ספא ועוד. ניתן בהחלט לקיים ימי כיף מפנקים קרוב לבית".

כמלונאי ותיק, איך נתניה, כעיר חוף, צריכה להיראות?

"ראש העירייה קידמה את העיר בצורה מדהימה בשנות כהונתה. זה ניכר בכל פינה בעיר. הייתי שמח לראות עוד מסעדות טובות ומקומות בילוי נוספים לתיירים. בעיקר, הייתי מצפה מהמדינה להפסיק להתעלם מנתניה, ולסייע בשיווק העיר במדינות המקור שמהן מגיעים התיירים ארצה. נתניה היא עיר לוויין של תל אביב, היא לא עומדת לבד. ככל שתהיה עוד תיירות בארץ, תהיה גם עוד תיירות בנתניה. עכשיו משרד החוץ מעודד תיירות בערי החוף למשל, שנתניה נמנית עמהן. יש פרויקטים בצנרת, להערכתי תוך חמש שנים ייפתחו פה עוד שניים-שלושה בתי מלון, כך שאני רואה רק טוב לעיר הזאת".