שנתיים חלפו מאז שנהרג רונן שער ז"ל בתאונת אופנוע על כביש החוף. לרגל אזכרתו, החליטה משפחתו על דרך מיוחדת להנציח את יקירם, וזאת לאחר שאמו, אסתר, צפתה בסרטון מזירת התאונה, וראתה שכאשר בנה שוכב על הכביש, מגיע אליו איש לבוש אפוד כתום, ומתחיל במענה רפואי ראשוני ומציל חיים.

הוריו של רונן עם מיכאל בבית הכנסת. מביעים הערכה | צילום: איחוד הצלה

התאונה של רונן שער ז"ל התרחשה בשעת בוקר. כביש החוף היה עמוס כלי רכב של תושבים שעשו דרכם למקום עבודתם. רונן נפרד ממשפחתו ועלה על האופנוע שלו. הוא התחיל לנסוע למקום עבודתו בנוף ים. לאחר שהשתלב בכביש 2 ממחלף נתניה לכיוון דרום, הוא ניסה לפלס את דרכו בתנועה העמוסה. כשהגיע לאזור רשפון, רכב שנסע בנתיב הסמוך סטה לנתיב נסיעתו של רונן ופגע בו בעוצמה. רונן הועף קדימה, נחבל קשות בראשו, ואיבד את הכרתו.

500 מטר לפניו נסע מיכאל מילוביץ, חובש מתנדב ב"איחוד הצלה". הוא שמע ברשת הקשר על התאונה הקשה, והתקדם לזירת האירוע. "הגעתי אל התאונה, וראיתי רוכב אופנוע שוכב על הכביש כשהוא מחוסר הכרה, בלי דופק ובלי נשימה. התחלתי בביצוע פעולות החייאה. לאחר שתי דקות הגיע כונן נוסף של 'איחוד הצלה', ולאחר מכן הגיעו צוותי נט"ן והצטרפו לטיפול", אמר מיכאל.

למרות המאמצעים הרבים, מאמצי ההחייאה לא צלחו, הפגיעה הקשה הובילה למותו המיידי של רונן. הוא השאיר אחריו את אשתו איילה ואת ילדיו אור החיים, נהוראי וטליה, את הוריו אסתר ובכור שער, ואת אחיו יעקב ויובל.

לאחר מותו ביקשה אמו להנציח את זכרו, ולאחר שראתה את הסרטון מזירת האירוע היה לה ברור כיצד. כשפגשה במקרה אופנוען של "איחוד הצלה" ברחוב, היא ביקשה ממנו טלפון של אחד האחראים. הכונן קישר אותה לשרגא שר, סגן מנהל סניף נתניה של איחוד הצלה, והוא זכר את המקרה מיד. הוא גם ידע שמיכאל מילוביץ' היה הכונן הראשון שהגיע לזירה. הוא תיווך ביניהם, ולאחר שיחה ראשונית מרגשת היא התחייבה לתרום דפיברילטור (מַפְעֵם, מכשיר למתן שוק חשמלי) חדש לארגון. המכשיר ישמש את מילוביץ' במהלך התנדבותו מצילת החיים.

אסתר גייסה את חבריה לעבודה ואת בני משפחתה, ויחד הם רכשו את המכשיר מציל החיים. הפגישה המרגשת בין השניים התקיימה באירוע האזכרה של רונן ז"ל, שנערך בבית כנסת בשכונת המגורים של הוריו. מיכאל הגיע למקום, והתקבל באהדה רבה על ידי בני המשפחה והחברים. "מיכאל היה הראשון לתת לרונן טיפול. הייתי חייבת להביע את הערכתי הרבה לאיש היקר הזה, ולארגון העומד מאחוריו", אמרה אסתר.

"הוא נכנס לבית הכנסת ומיד זיהיתי אותו. הוא עמד לי כל הזמן מול העיניים. שנתיים חיכיתי לרגע הזה שאפגוש אותו. פניתי אליו ושאלתי אותו האם אפשר ללחוץ לו יד. הוא אמר לי 'ללחוץ יד? אני אתן לך חיבוק כמו שמגיע לך', והוא חיבק אותי. באותו הרגע הרגשתי כאילו רונן שלי שולח אליי חיבוק מהשמיים. חיבוק גדול בדמות מלאך גומל חסדים. התרגשתי, אני לא יכולה לתאר במילים את התחושה של סגירת המעגל הזאת".

אסתר הציגה בפני המשפחה את מיכאל והעניקה לו בהתרגשות את המכשיר. גם עבור מילוביץ' היה זה רגע מרגש. "התאונה הזאת לא יוצאת לי מהראש כבר שנתיים. אני בעצמי הייתי אופנוען, גם אני עברתי תאונה לא קלה, שבעקבותיה הפסקתי לרכוב והצטרפתי לרשת המתנדבים של 'איחוד הצלה'.

פניו של רונן לא יוצאות לי מהראש, וקיבלתי בצער רב את ההודעה על פטירתו. נאבקנו על חייו ועשינו הכול כדי להצילו. רונן בן גילי, וגר בשכונה הסמוכה למקום מגוריי. במשך התקופה האחרונה היו לי זיכרונות ותהיות מה שלום המשפחה. אבל לא הייתה לי הדרך ליצור איתם קשר. כששרגא עידכן אותי שהמשפחה יצרה קשר, התרגשתי מאוד, ומיד פניתי לכיוון בית הכנסת שבו התקיימה האזכרה".

לאחר שתרמה את המכשיר שיסייע להצלת חיים, אמרה אסתר: "אני רוצה להודות לארגון 'איחוד הצלה'. לומר להם תבורכו, תבורכו, תבורכו. אתם עושים עבודה אדירה ומצילים חיים בלי תמורה. אין לי ספק שמיכאל היקר יציל חיים רבים, כמו יתר חבריו. ואם המכשיר שתרמנו יסייע בהצלת חיים, אין יותר נחת לרונן ז"ל, שתמיד אהב לעזור ולסייע בכל מה שניתן".