רק שלוש שנים אחרי שנולד עם מום קשה, הכיר ביטוח לאומי במחלה הקשה של הפעוט. בעיות נשימתיות קשות, ניתוח וחוסר יכולת לאכול מזון מוצק- גם הם לא שכנעו את הביטוח הלאומי שמדובר במחלה נדירה, שיש להכיר בה. רק לאחר שלוש שנים, בעקבות הליך שנוהל ע"י עו"ד ענת קאופמן, זכו הורי הפעוט מאזור נתניה להכרה ויקבלו את הנכות המלאה המגיעה להם ואת הגמלאות.

צילום המחשה: shutterstock

הפעוט בו מדובר נולד כחולה במחלה נדירה יחסית הקרויה מום מולד של אטרזיה וושטית ופיסטולה לקנה הנשימה. בגלל מצבו הקשה, הוא עבר ניתוח שכלל חיבור הוושט וניתוק בין הוושט לקנה. גם לאחר הניתוח, הוושט שלו צרה לכן קשה לו לאכל מזון מוצק. לכן, מרגע שהגיע לביתו הוא זקוק להשגחה כדי שלא יכניס מזון מוצק לפיו ויחנק. כל אכילה מחייבת ליווי צמוד ולוקחת זמן ממושך.

בגלל מצבו, הוא סובל גם מליקויים בריאותיים נוספים בריאות ובדרכי העיכול. מצבו חייב ביקורים על בסיס קבוע במרפאות מומחים שונות, קבלת תרופות, אינהלציה ועוד. הוא גם סובל מתחלואה מוגברת בגלל מערכת החיסון המוחלשת שלו, כך שהוריו נאלצו להעדר מהעבודה לעתים מזומנות.

ההורים פנו כמובן לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בנכותו של הילד ולקבל את הסיוע והתמיכה המגיעים להם, אולם  בקשתם נדחתה באופן לקוני כי "אינו עונה לקריטריונים להשגחה מתמדת".

דחיית הבקשה נפלה עליהם כהפתעה לאחר שהיו בטוחים כי מצב כה קשה הנתמך באופן כה מוחשי בניתוח, ביקורים תכופים אצל מומחים, טיפולים שוטפים, תרופות קבועות והשגחה צמודה – יענה ללא כל קושי.

עו"ד ענת קאופמן. צילום: יח"צ

מאחר שזה היה המצב, נאלצו ההורים לקחת גן פרטי ולשלם תוספת מיוחדת כדי לוודא שקיימת השגחה מיוחדת על התינוק בשעות שבהם אחד מההורים עובד. מדובר באלפי שקלים בכל חודש בתקופת הלימודים. ההורים גם נדרשו להדריך את הצוות בצורכי הילד ולעקוב באופן מתמיד. אימו של הילד עבדה רק בחצי משרה בגלל מגבלות אלה וכאמור גם נעדרה לא פעם בגלל המערכת החיסונית החלשה שגרמה למחלות אצל הפעוט.

"הפער פה זעק לשמיים ואכן היה עצוב לראות זאת", אומרת עו"ד ענת קאופמן, "גם עבורנו, שמטפלים במקרים רבים מאוד אל מול הביטוח הלאומי. בסופו של דבר, פעמים רבות זה עניין של ניסיון, הכנה שיטתית של התיק באופן מסודר מאוד והכרת האותיות הרבות הקטנות והמורכבות הרבה של תקנות הביטוח הלאומי".

"יש לקח נוסף חשוב מאירוע זה", אומרת עו"ד קאופמן, "הביטוח הלאומי מעניק את ההכרה עד 12 חודשים לאחור מתאריך האבחון. לכן, לכל עיכוב בהגשת הבקשה יש משמעות קשה בפיצוי ובסיוע כספי. כך שבמקרים רבים, גם אם בסופו של דבר מתקבלת בקשה – הפיצוי אינו מכסה את כל ההוצאות לאחור ומשפחות נותרות עם אלפי שקלים ולפעמים עשרות אלפי שקלים ללא כל כיסוי. זה בולט במיוחד במקרים כאלה של מחלות קשות וגם במקרים של ילדים על הרצף שמצריכים סייע ואמצעים מיוחדים. לכן, מאוד חשוב להיות מודע לכך ולהגיש את הבקשות להכרה מוקדם ככל האפשר ועם מירב האינפורמציה כדי שהבקשה תתקבל וכל הזכויות שמגיעות למשפחה תמומשנה".

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: 

"בדקנו את המקרה המדובר, באבחון שערכנו בנוכחות הילד בדצמבר 2018 רופא ילדים קבע שהילד אינו זכאי לקבלת גמלה. ההורים הגישו ערעור על ההחלטה שהתקבל באפריל 2019, בוועדת ערר הוצגו אירועים שהציגו מצב רפואי חמור ממה שהוצג קודם לכן. בשל אירועים של כמעט חנק, וטיפול באינהלציות באופן קבוע, בצרוף השגחה הוחלט לאשר את התביעה".