"צומת האלוהים", כך קוראים תושבי שכונת דורה בנתניה לצומת הרחובות "הנביאים" ו"נחמיה", שם הוקמה מה שהם מכנים "קריית חינוך חרדית". התושבים טוענים כי בבנייני מגורים, במקלט ציבורי ובמבנה שהיה בעבר מועדון מקומי על שם אלי כהן, החלו לפעול מוסדות חינוך חרדיים המשמשים תלמידים מגיל ינקות ועד גילאי העשרה.

עוד ב-mynet:
כך התנחלה העמותה החרדית במבנה ההיסטורי
האם יקום קמפוס חרדי בקריית השרון?
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות נתניה" בפייסבוק

באופן עקרוני, לא הייתה צריכה להיות בכך בעיה, אלמלא נטען שרובם המוחלט של התלמידים אינם מגיעים מהשכונה כלל - שכונה שבעירייה אף כינו אותה "שכונה מזדקנת". חלק גדול מהמוסדות נפתחים בדירות בבנייני מגורים ובבתים פרטיים שמוסבים ומשופצים לצורך כך. הטענה היא שהעירייה נותנת לכך יד לכאורה ולראיה, היא נערכת בימים אלה להקמת שני גני ילדים חדשים ובית כנסת חדש נוסף שיתווסף ל-23 בתי הכנסת שכבר קיימים בשכונה.

בנוסף טוען מתווך חרדי, כי יותר ויותר חרדים עוברים להתגורר בשכונה סמוך לביתו של הרב משה תורג'מן, מי שעומד בראש מוסדות עמותת "זרחה השמש ליעקב" בשכונה.

חמישה מבני חינוך קיימים בצומת במרחק מטרים ספורים זה מזה. במבנה של עמותת "הדר ישראל" יש בית ספר יסודי הנקרא "בית יוסף ויעקב" וברשותם גם גן בקומה הראשונה של בית פרטי סמוך לצומת. במקלט הציבורי מספר 76 לומדים תיכוניסטים. במבנה שנקרא בעבר "בית אלי כהן" ושהוקם בשכונה לפני עשרות שנים כמועדון מקומי והנקרא היום "בית רבקה", פועלת אולפנה לבנות חב"ד.



אם לא די בזה, אז בסמוך ל"בית רבקה" פועלת ישיבה במבנה שהוקם לצורך כך ונקראת "בית הרש"ש". בנוסף קיים בית הספר החרדי "זרחה השמש ליעקב" בו לומדים 200 תלמידים בכיתות א'-ח'. ברחוב אחר בשכונה ממוקם גם בית הספר לבנות "פריידא" ששופץ והורחב ולומדות בו בשלב זה 60 בנות. אם להביא בחשבון שבכל גן ילדים חרדי יש עשרות תלמידים, מדובר במאות תלמידים חרדיים במוסדות החינוך החרדיים בשכונה.

"אין לנו שום דבר נגד דת", אומרים תושבים. "אבל למה בנו בדורה קריית חינוך חרדית עם תלמידים מחוץ לשכונה? שיקימו כאן גנים ממלכתיים לילדים שלנו".

גן בין יום
תושביה החילוניים והמסורתיים של השכונה חשים, כי "הושלמה ההשתלטות על הצומת". בית הספר החרדי "זרחה השמש ליעקב", הוקם לאחר שהמבנה נרכש ושופץ לבלי היכר לטובת תלמידיו, כולל חצר משחקים וגדר גבוהה במיוחד, שתמנע מהכדורים לעוף ולהתגלגל לחצר השכן, שהתעורר בוקר אחד למציאות חדשה. כמותו שכנו שבקומה השנייה בבניין שמעבר לכביש, שגילה כי הדירה שבקומה הראשונה הפכה לגן ילדים.

מקלט מס' 76 ממוקם בלב הכיכר. תלמידים בשנות העשרה לחייהם לומדים במקלט ללא חלונות. במהלך שעות הלימוד היומיות פתוחה דלת המקלט והיא משמשת כמקור חמצן יחיד לעשרות הבנים, שגם אין להם חצר בית ספרית ואין להם היכן ואיך לבלות בהפסקה. המקלט נבנה לפני עשרות שנים במקום שהפך עם השנים לכיכר בצומת הרחובות הנביאים ונחמיה.



הצומת סואן ופעיל רוב שעות היום. תלמידים משועממים שנשארים בהפסקות בשטחו החיצוני של המקלט, זורקים מדי פעם כדור מעל לאוטובוס נוסע, בניסיון לראות אם יצליחו להעביר מעליו את הכדור. הבנים ברובם חוצים את הכביש לגן הציבורי המשופץ הסמוך למקלט, "גן נחמיה" ולטענת התושבים "מפרקים אותו".

"מדובר בבני עשרה שמתיישבים על מתקני פעוטות ומטפסים על מתקני ילדים שנועדו לבני חמש ופשוט מבצעים ונדליזם בגן, גם אם הם לא מתכוונים לכך מלכתחילה. הם לומדים במקום שלא יכול להיקרא 'בית ספר', למרות צלצול הפעמון שנשמע בו", אומר אחד השכנים. "יש פה בבוקר פקק נורא כשרכבי הסעות של הזרם החרדי מגיעים לכאן עם הילדים, זאת לצד האוטובוסים הנכנסים לשכונה ורכבי תושבים המבקשים לצאת לעבודה. לפחות 300 תלמידים נמצאים מסביב לכיכר בקוטר של 50 מטר, זה פשוט נורא.

"אנחנו כועסים כי אין שום היגיון שהשכונה תיתן מענה לחינוך החרדי וזה כש-90 אחוז מהתלמידים במוסדות חינוך אלו אינם תושביה. אין לנו בעיה אם אדם שמוכר את ביתו תמורת סכום הגבוה מערכו, ויוצא מהשכונה", מסבירים תושבים, "יש לנו בעיה עם זה שברגע אחד, בן יום, מוקם שם גן או נכנסת כיתה ובעירייה שותקים. אין צווי הריסה, אין קנסות, מכשירים את השרץ ולעומת זאת עושים בלגאן למי שחרג בבנייה והוסיף איזה מחסן או סככה לבית. להקמת מבנה חינוך צריך שינוי ייעוד. אף אחד לא שאל פה את התושבים אם הם מסכימים שיפתחו להם בית ספר או גני ילדים מתחת לאף".

"שום דבר לא נעשה בהיחבא", אומרת אחת מתושבות השכונה שהתלוותה אלינו לסיור באזור, "אבל השכנים מפחדים לדבר ולהתעמת", היא מסבירה. "זה קומפלקס חרדי בלב שכונת מגורים שתושביה אינם זקוקים ואינם דורשים חינוך ח