צילום: פרטי במהלך ישיבת מועצת עיריית נתניה, שנערכה ביום רביעי לפני שבועיים, מספר שעות לאחר מעצרה של ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, במסגרת פרשת 255, נתבקשו חברי המועצה לאשר את פרוטוקול ועדת הביקורת על דוח מבקר העירייה לשנת 2015.

חשד: פרשת שחיתות ברשות המסים בנתניה
המשטרה פשטה על עיריית נתניה: חשד לשוחד בתחום הנדל"ן



יותר מ-700 עמודים כולל הדוח שחיבר המבקר, דב כץ, והגיע לידי "ידיעות נתניה", 230 מתוכם מוקדשים להתנהלות המועצה הדתית. באופן חריג, מבקש המבקר את התערבות הרשויות כמו משרד האוצר, המשרד לשירותי דת, נציבות שירות המדינה וכן ועדות עירוניות, לנוכח הממצאים שהגיש, הכוללים בין היתר חשש לעבירות פליליות.

יצוין, כי כיום עומד בראש המועצה אשר אוחנה, לשעבר ח"כ מטעם ש"ס, שנכנס לתפקיד בחודש אוגוסט אשתקד. הדוח אינו מתייחס לתפקודו, אלא רק לזה של יהודה כהן, מורשה החתימה שקדם לו בין השנים 2012-2015, אשר מונה על ידי המשרד לשירותי דת. בנוסף, בחודש יולי השנה אישרה מועצת העירייה הרכב חדש למועצה הדתית, על-פי חוק, שבו נציגות לכל הסיעות, בהתאם לעתירה שהגיש בזמנו לבג"ץ חבר מועצת נתניה, ד"ר ישראל שטבון (הבית היהודי).

תרבות ארגונית לקויה
כבר בדברי הפתיחה שלו, מאשים המבקר כץ כי למרות הבטחות לקיום שיתוף פעולה מצד מורשה החתימה, הוא לא עשה זאת אלא הורה לעובדיו שלא להעביר חומרים ומנע מהם לקיים פגישות עם עובדי המועצה. כץ מציין כי מהמידע שהביקורת כן הצליחה לאסוף, עולה תמונה כללית של "תרבות ארגונית לקויה ומכשילה...העתק דוח זה מועבר לנציבות שירות המדינה ולמשרד לשירותי דת, אשר יחליטו על מכלול דרכים שיינקטו".

ביקורת שחוזרת על עצמה, לכל אורך הפרק המתייחס למועצה הדתית, נוגעת להיעדר תיעוד על הפעולות המתבצעות במסגרת מחלקות המועצה השונות. "היעדר תיעוד פותח פתח המאפשר גיבוש הסדרים חריגים ומתן הטבות מפליגות", נימק המבקר.

עוד עלה מהדוח כי המועצה העסיקה עובדים ללא סמכות וללא תקן מאושר ולא הקפידה על קיומו של הליך נאות להעסקת עובדים ושינוי שכרם. על טענות אלו השיב החשב המלווה כי "המשרד לשירותי דת מקבל כל שנה דוח מפורט של העובדים במועצה הדתית, תפקידם ודרגות השכר שלהם".

גם בנושא הרכש עלה כי לא קיימים תהליכי עבודה, הכוללים פיקוח ובקרה אפקטיביים, ושוב נמצאו מספר מכרזים אשר לא נוהלו באופן נאות. כץ: "ההתנהלות הזו לא עולה בקנה אחד עם עקרונות היעילות והחיסכון, ויש בה כדי לפגוע באמון הציבור ולעורר חשש כי שיקולים לא ענייניים היו מעורבים בקבלת ההחלטות".

כץ ממשיך לגולל את הליקויים בכמעט כל תחומי ההתנהלות של המועצה הדתית.

סמכויות ניהול המועצה הדתית: כץ מציין כי כהן מונה כמורשה החתימה במועצה הדתית בנתניה בינואר 2012 וכהונתו כממונה המועצה הדתית בכפר סבא, שהייתה משרתו העיקרית, הסתיימה בספטמבר 2012. כלומר עם סיום תפקידו בכפר סבא, אמור היה להפסיק את פעילותו גם בנתניה. למרות זאת, הוא המשיך לחתום ולאשר תשלומי שכר במועצה הדתית בנתניה, חתם על הסכמים עם ספקים, העסיק עובדים חדשים במועצה, שינה תנאי שכר לעובדים קיימים ועוד. "מומלץ כי הנציבות והמשרד לשירותי דת יבחנו את הצעדים העומדים לרשותם לנקיטת הליכי משמעת כנגד מורשה החתימה בגין הפעולות שביצע ללא סמכות", סיכם כץ פרק זה.

אישור תקציב המועצה הדתית: על-פי הדוח, פנה מורשה החתימה ישירות למשרד לשירותי דת לצורך אישור תקציב המועצה לשנת 2012, מבלי ליידע את העירייה. בשל כך, הגדיל המשרד את סכום התקצוב של העירייה למועצה הדתית, ללא מתן אפשרות בידה להגיש השגה לגבי ההגדלה. על הטענה לגבי התנהלות זו, השיב החשב המלווה: "האחראי על המועצה הדתית הוא המשרד לשירותי דת. לא ברור איך עיריית נתניה נכנסת לכאן, מלבד קבלת דוחות כספיים בסוף כל שנה".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת דאז השיב לעירייה כי על פי דיווח המועצה הדתית שהועבר אליו, הסיבה להגדלת התקציב בכ-2 מיליון שקל החל משנת 2012, נובעת מתשלומי פנסיה גבוהים בסך כ-2.2 מיליון שקל, אשר, ככל הנראה, לא נכללו בתקציב המועצה. מורשה החתימה המשיך בשלו ופנה ישירות למשרד לשירותי דת גם לצורך אישור התקציב לשנים 2013 ואילך, מבלי להתייעץ עם העירייה ומבלי להעביר אליה את הדוחות הכספיים. על טענות אלה השיב החשב המלווה כי "המועצה הדתית עברה מגירעון שוטף לאיזון במהלך תוכנית ההבראה ב-2012".

עוד עולה מהדוח כי נעשו תיקונים של הדוחות הכספיים, אשר הגדילו את הגירעון המוצג בדוחות בסעיפים (סך הגירעון המוצג לסוף שנת 2011 הינו כ-10.6 מיליון שקל). זאת, לכאורה על מנת לקבל סיוע כספי מהמשרד לשירותי דת, אשר לא נדרש בפועל בהיקף הכספי בו ניתן (מענק וסכום מצטבר של 10 מיליון שקל, במסגרת תכנית הבראה).

באשר לתכנית ההבראה