כוח המחץ. די להבין איזו כברת דרך עשתה שכונת קריית השרון מרגע הקמתה ועד להפיכתה לאחת השכונות האטרקטיביות בישראל, צריך לחזור לשנת 2004.

בימים ההם, הנתנייתים לא רצו לחשוב אפילו על מגורים בצד המזרחי "האפל" של העיר - מקומם של בית העלמין המקומי ו"יער נתניה" הפראי.

מי שבכל זאת הגיעו לשכונה היו בעיקר זוגות צעירים מאזור השרון (כפר סבא, רעננה והרצליה) שהאמינו שתוך שנה-שנתיים יכולו לרכוש דירה ראויה בערים מהן הגיעו.

בחור בשם גיל בן צבי, היה אחד מאלה שדווקא הבינו את הפונטציאל. הוא אילתר הזמנות, פיזר אותן בתיבות הדואר של הבניינים הספורים, וזימן
פגישת תושבים לבחירת ועד לשכונה המתהווה.

לפגישה הגיעו שמונה אנשים, שרק אחד מהם, ניסים שביט, נשאר עד היום בוועד (בן צבי פרש אחרי שנתיים) ויחד התאחדו עם וועד דומה שקם בראשות מיכל דרחני.

קברניטי העירייה גיחכו, וגילגלו את הוועד המאוחד החוצה לעבר מורד מדרגות העירייה, עוד לפני שהספיקו לשמוע אותם.

"לא רק שלא ראו בנו איום, הם פשוט לא ראו בנו משהו שצריך להתחשב בו", מספר שביט. "פשוט לא ספרו אותנו. בצר לנו, פנינו לעיתונות, התחברנו לגורמי אופוזיציה ועשינו רעש".

"כשהפכנו לאיום, הסכימו לשמוע אותנו ודלתות נפתחו. החלטנו להעלות בפני העירייה רק בעיות אקוטיות ואמיתיות, ולא להתעסק בקטנות".

"לאט לאט, כשהתחילו לשמוע אותנו, קצרנו גם הצלחות", אומרת חברת הוועד, נתנאלה לוי. "רובן ככולן רק אחרי מאבקים".

לדברי שביט, התקופה שבה הוועד החל לפרוח היה כשמוטי פנחסי (יו"ר הוועד בעבר, ש"ל) הקים את אתר האינטרנט וערך את הסקר הדמוגרפי של השכונה.

"היו תקופות שהיינו יושבים לילות שלמים ומכינים מצגות ותוכניות", מספר שביט. "פשוט קרענו את התחת כדי להגיע לכל פגישה עם העירייה ושאר הגופים המתכננים, מוכנים. הפתענו את העירייה בגדול בידע שלנו".

"כשהופענו מול הוועדה הארצית לתכנון ובנייה הגענו עם תצלומי אוויר, מפות, חוות דעת ויועצים מקצועיים. הם הבינו שעומדים מולם אנשים רציניים. אז גם לעירייה נפל האסימון".

חברי וועד קריית השרון. בעירייה הבינו שהם רציניים. (צילום: רועי דיין)

הניצחון האחרון של ועד קריית השרון הושג בנושא היקר ביותר ללב הוועד - החינוך. אחרי שנים שבבית הספר "הרצוג" נדחסו התלמידים לכיתות, הוחלט לבנות כיתות נוספות בבית הספר ולהקים כבר השנה בית ספר יסודי נוסף בשכונה.

נושא הונדליזם ועבירות הרכוש בשכונה הביא את ועד השכונה מספר פעמים לנסות וליצור מערך של משמר אזרחי שכונתי. המשטרה מעמידה לרשות השכונה ניידות. "אנחנו רוצים גם משמר אזרחי רכוב על אופניים", הם אומרים.

"כשהגענו לקרית השרון, חורשת הסרג'נטים, שיושבת בלב השכונה, הייתה פח הזבל של נתניה", מספר חבר הוועד עמיר פרי. "שפכו שם פסולת בניין, היו שם מזרקים של סמים וכלי עישון".

"קראו למקום 'החור השחור'. ראינו במקום פוטנציאל גדול והחלטנו להתחיל לערוך שם מפגשים ואירועים. העלינו את הנושא שלו על סדר היום ואז העירייה התחילה לפעול, ביחד עם קק"ל".

"כיום החורשה כוללת 120 פרחים נדירים, שחלקם בסכנת הכחדה עולמית. מדובר בריאה הירוקה הכי גדולה של השכונה. פשוט פנינה".

גם מספר מאבקים מול הקבלנים והעירייה אילצו חלק מהקבלנים להתקפל ולבנות הרבה פחות משתכננו, וחברי הוועד מתכוונים להמשיך ולמרר את החיים לקבלנים שמתכננים לבנות יותר משתוכנן, אפילו אם זה אושר כחוק.

ישנם עוד נושאים רבים שהוועד הצליח בהם, אך במקום אחד הוא נכשל - איכות הסביבה בשכונה. "היו המון דיבורים בנושא", מספר עו"ד עובדיה, "אבל בינתיים אין כלום".

הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות נתניה"