מתנדבי הכלבייה העירונית בנתניה רגילים למראות קשים, אבל שום דבר לא הכין אותם לתמונות הללו. הכלבה שבתמונות נמצאה בשבוע שעבר משוטטת, והובאה לכלבייה על ידי אחד המתנדבים במצב סופני.

ב"עמותת נתניה אוהבת חיות", שמתנדביה מפעילים את הכלבייה, אמרו שמדובר בתוצאה של הזנחה מחפירה ומתמשכת, שגרמה לכלבה למות כתוצאה מקדחת הקרציות. "הכלבה הגיעה עם קולר, אך ללא שבב ומכוסה במאות קרציות לאורך כל גופה", סיפר אמיר שדה, אחד המתנדבים.

"היא לא הייתה כלבת רחוב. היא הייתה כלבה של בית וראו את זה לפי ההתנהגות שלה. היא הייתה ידידותית מאוד. וזה מה שהכי הכעיס אותנו בכל הסיפור, שמישהו באמת נתן לזה לקרות. היא הייתה בת 4, אולי 5. אנחנו יודעים שהיא עברה כבר המלטה אחת, ויש סבירות גבוהה שהיא הייתה בעוד היריון".

אחרי 72 שעות ששהתה בכלבייה, הבינו המתנדבים שאין ברירה ושהנורא מכל חייב להיעשות, המתת הכלבה. "היא לא אכלה ולא שתתה בכלל", משחזר שדה. "בנוסף רצינו לשאוב ממנה דם כדי לעשות לה בדיקות דם, אבל כשראינו את הצבע שלו, ידענו שמצבה בכי רע. צבע הדם היה ורוד בהיר, מה שאומר שקרישת הדם שלה לא טובה, ושספירת טסיות הדם שלה מאוד נמוכה. זה היה מחריד וחולני. לפי כמות הקרציות על גופה, שכיסו כל סנטימטר, היה ניתן להבין שהיא סובלת מקדחת קרציות קשה מאוד. לא ניתן היה לעשות שום דבר נוסף, וכבר אי אפשר היה לטפל בה. היא הייתה במצב סופני".

לדברי שדה, מצבה של הכלבה לא הידרדר רק בימים האחרונים. "קרציות בכמות כזאת, כפי שהיו על גופה של הכלבה, זהו לא מצב שנוצר ביום ואפילו לא ביומיים. זה מצב מתמשך של התעללות והזנחה", הוא מסביר. "מי שלא יכול לטפל בכלב, שלא יאמץ אותו". לדברי שדה, מספר נטישות בעלי החיים עולה בחודשי הקיץ.

"מדובר במספר טפילי דם שמועברים על ידי הקרצייה אל מחזור הדם", מסביר הווטרינר ד"ר עופר צדוק על קדחת הקרציות. "הפגיעות הן פגיעות בשורת הדם, כלומר בתפקודי הקרישה ופגיעה בטסיות האדומות. סימני המחלה הראשוניים לרוב הם כאשר הכלב יפתח חום של 39.8, וכמובן ספירה נמוכה של טסיות דם. יכולים להיות גם דימומי אף ספונטניים ושטפי דם. השלב הזה נמשך בין שבועיים לשלושה. הטפיל יכול לגרום לכלב לאנמיה.

"חשוב לתפוס את המחלה בשלב המוקדם וברגע שרואים קרצייה אחת על הכלב, הכלב חשוד. לאחר מכן יש שלב ביניים, שלב תת קליני, כשהכלב לא מראה סימני מחלה ולכאורה הוא החלים, אך עצם העובדה שלא ניתן לו טיפול בשלב הראשוני רק מגדיר אותו כנשא של הטפיל והמחלה תחמיר ותגיע לשלב השלישי - השלב הכרוני. אם המחלה נתפסת בשלב מאוחר יותר, לאחריו עשוי להתפתח שלב כרוני שהחמור שבו הוא שלב של דיכוי מוח העצם ופגיעה בכל שורת הדם. כתוצאה מזה אנחנו מגיעים למצב שהוא בלתי הפיך".