מחווה יוצאת דופן. אחרי שראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, החליטה לאמץ את מנהג היהודים הספרדיים, על פיו מעניקים לילדים ולמוסדות שמות בעוד האנשים בחיים, ואחרי שיישמה והכריזה כי בית הספר החדש שיקום ב"עיר ימים" יישא את שמו של המשורר חיים חפר, הגיע תורה של הפזמונאית שמרית אור.

אור, בתו של המשורר יעקב אורלנד, זוכת פרס "נוצת הזהב" לשנת תשס"א מטעם אקו"ם על מפעל חיים בתחום הפזמונאות, תזכה גם היא לבית ספר על שמה ברחוב נריה, בקרית השרון.

בראיון שנתנה לפני כחודש ל"ידיעות נתניה" סיפרה אור על התמודדותה מחלת הסרטן, על מאבקים שונים שניהלה בימי חייה - חברתיים ופוליטיים וסיפרה כיצד בגלל שהיא משותלת כליה היא אינה יכולה לקבל טיפולים כימותרפיים,
שימגרו את הסרטן ואת המחלה הארורה.

ההודעה של פיירברג אכר על המחווה שהיא מתכוונת לעשות לה- בית ספר חדש שייקרא על שמה, הביא עוד קצת נחת ושמחת חיים לאור.

אור, איך זה לקבל בית ספר על שמך?

"קיבלתי את הידיעה במפתיע. מאוד התגאיתי ונעים לי לקבל את הבשורה. כשמרים הרימה לי טלפון היא הייתה מאוד ישירה. היא שאלה אם יהיה בסדר לקרוא את בית הספר על שמי והסבירה שהיא בעד לקרוא על שמות אנשים חיים. עצם היותי אישה מעצים את הרצון של מרים למעשה קריאת השם, ואני בהחלט בדיעה שזכיתי".

גם מהיותך אישה?

"כן בפירוש כך. מרים בעצמה ציינה כששוחחה וסיפרה על מחשבתה שגם היותי אישה חיזק בה את הכוונה. אנו עדיין צריכות להילחם על מקומנו ולהוכיח את עצמנו שנוכר כשוות ערך וזו עוד דרך יפה ומכובדת".

מה המחשבה הראשונה שחלפה בראשך כשהתבשרת על הכבוד שנפל בחלקך?

"המחשבה הראשונה שעלתה בדעתי כששוחחנו היא שזו חשיבה נהדרת לקרוא מקום על שם מי שיש לו חלק בתרבות הישראלית. זה נכון לשים את התרבות שלנו על השולחן ולא להסתירה, אלא להבין את חשיבותה בחיי היום יום. שירים הם אבני דרך. שיר מזכיר תקופה. זה שקוראים לבתי ספר על שם יוצרים זה טוב וזה נכון".

ולדעתך, בית ספר הנקרא על שם יוצר גם צריך לבטא מהות מסוימת?

"יש בהחלט מקום להכניס למערכת החינוך חומרים שיבטאו את מהות השם ובהחלט ללמד שירה ושירים המרחיבים ידע ודעת ותורמים לנו כבני אדם לחיי הרוח והרגש.

"בשנים האחרונות אין להערכתי חיבור בין יוצרים ויצירות והדורות מתחלפים ונוצר מצב שאנשים לא יודעים ולא מכירים, וזו דרך להתחבר למקורות ולשורשים, כי שירים הם באמת חברים ובאמת אבני דרך לחיים.