בית החולים "לניאדו" בנתניה מתגאה בהיותו "בית החולים היחיד בעיר". העובדה הזו נכונה, לצערם הרב של חלק מהתושבים, שמתקשים לבקר בשבת את יקיריהם המאושפזים בבית החולים.

עשרות מכוניות חונות ביום הקדוש ליהודים על המדרכות, ומגרשי חנייה מאולתרים נוצרים מאחורי בתי מגורים. הסיבה: חניון בית החולים, שנמצא בשכונה החרדית "קרית צאנז", סגור בשל קדושת השבת למרות שבית החולים עצמו פתוח ופעיל
גם בשבת ולמרות שנכים מורשים להחנות בחניון.

תושבים אינם מבינים מדוע לא מתיר בית החולים להחנות בחניון, ללא תשלום בשבת, ולהקל עליהם את חיפוש החנייה באזור.

"לניאדו", הוא בית חולים דתי שנהנה מתמיכה ציבורית. רק השנה, למשל, הועברה מהעירייה תמיכה לבית החולים בגובה 2,498,000 שקל. בעירייה אומרים שהכסף "אינו עובר ישירות לבית החולים אלא מכסה את תשלומי הארנונה, המים ותשלומים נוספים שחייב בית החולים לעירייה".

בביקור שערכנו באחת השבתות, עשרות רכבים חונים במגרשי עפר באזור. בכניסה לחניון בית החולים, על הדרך הציבורית, יושב שומר על המדרכה כשבידו מין מחסום דגלונים מאולתר.

הוא בוחר למי הוא מרשה להיכנס אל החניון ולמי לא. גם חלק מהתושבים החילוניים של השכונה החרדית, המתגוררים בשוליה, יוצאים דרך המחסום המאולתר. חלק מהרכבים, מורשים להיכנס לחניון. מי הם אותם אנשים ומדוע להם הפרבילגיה?

השומר טוען שמדובר במכוניות נכים, אך מבדיקה שערכנו, נימנו כ-70 מכוניות שרובן לא נשאו תווית נכה. אבל לא רק החנייה סגורה בשבת. גם דרכי הגישה לבית החולים אינן כבימי חול.

קו המוניות שמגיע במשך השבוע בסמוך ל"לניאדו" אינו מגיע לשם בשבת, ותושבים נאלצים להיעזר במוניות שירות שממילא עוצרות רחוק יחסית ומחייבות את הנוסעים ללכת ברגל מרחק גדול יחסית עד לבית החולים.

מבית החולים "לניאדו" נמסר: "מדובר במוסד דתי המעניק משירותיו לכלל האוכלוסייה. מדובר בחניון שהוקם לטובת המבקרים, אך מתוקף היותנו מוסד אשר קדושת השבת לנגד עיניו, הציבור מתבקש לכבד את הכללים. יתרה מזאת, מאז פתיחת החניון לא השתנה כלום. שטח זה היה גם גם בעבר סגור בשבתות".