תלמידים מהתיכון הטכנולוגי ויצו קנדה בנתניה טוענים כי הם לא מגיעים לבית הספר מכיוון שאין להם כרטיסיות לנסיעה באוטובוס. לדבריהם, בשנה שעברה הם קיבלו כרטיסיות, אך השנה לא זכו לכך, והמצב הכלכלי של משפחותיהם לא מאפשר להוציא את הסכום החודשי לכרטיסיית נסיעה, המגיע לכדי 240 שקלים בחודש ולעתים יותר.

מכשולים בדרך:
"לא רוצים שנהג האוטובוס של הילדים שלנו יהיה ערבי"
בדרך לביה"ס: ארבעה תלמידים על ספסל זוגי באוטובוס
עוד סיפורים אצלנו בפייסבוק

"יש ילדים שבכלל לא מגיעים לבית הספר, והמון ילדים מאחרים, כי הם באים ברגל. להורים אין כסף לתת להם לנסיעה", מספרים תלמידים. התיכון הוא בית ספר על אזורי, אליו מגיעים גם תלמידים משכונות מרוחקות. בבית הספר לומדים גם ילדים במצוקה ותלמידים המוגדרים כ'ילדים בסיכון'.

לאחרונה, לקחו על עצמן ארבע תלמידות התיכון, להוביל את מה שקרוי בפיהן "מחאת הכרטיסיות". "יש אצלנו תלמידים שכמעט לא הגיעו לבית הספר מפתיחת שנת הלימודים", מספרת אחת התלמידות. "יש אצלנו הרבה משפחות במצב כלכלי קשה, ומשפחות חד הוריות, שלא יכולות לשלם עבור כרטיסייה".

"יש אצלנו ילדים שעובדים בלילות בשביל שיהיה להם כסף לכרטיסייה", מוסיפה תלמידה אחרת. "אחד עובד בקיוסק, אחד במסעדה, אחרת בקייטרינג באירועים. העבודה קשה. אחר כך אין כוח ללמוד. אחת מאיתנו אפילו נרדמת בשיעורים מרוב עייפות. מחיר נסיעה באוטובוס זה חמישה שקלים צד, יוצא עשרה שקלים ליום, כפול שישה ימי לימוד זה 60 שקל לשבוע, כפול ארבעה שבועות זה 240 שקל לפחות לחודש. לפעמים יש שני ילדים באותו בית ספר והורים לא יכולים לשלם 480 שקל לחודש לנסיעות".

לדברי התלמידות, כל הילדים רוצים להגיע לבית הספר, אך לא תמיד יכולים. "צריך להבין שזו בעיה להגיע לבית הספר כשאין כרטיסייה", אומרת אחת התלמידות. "כולם רוצים ללמוד, אך לא תמיד יכולים".

התלמידות מוסיפות כי כאמור, בשנה שעברה קיבלו תלמידי בית הספר כרטיסיות נסיעה, אך השנה הופסק המנהג, מסיבה בלתי ידועה להן. "פנינו ל'אם הבית'
בבית הספר, והיא אמרה שאין תקציב, שבית הספר לא מקבל כסף לכרטיסיות. פנינו למחנכות, הן מבינות את המצוקה שלנו, אבל לא יכולות לעזור. הבקשה לכסף לנסיעות יוצרת ריבים בתוך המשפחה, ויש תלמידים שמעדיפים אפילו לא לבקש מההורים כסף לכרטיסייה. חברים מבקשים ניקוב בכרטיסיה מחבר, אבל זה לא פתרון, כי אי אפשר לנסוע שבוע על ניקובים של אחרים ובטח לא כל השנה", אומרת הבנות.

התלמידות מספרות כי לא אחת צלצלו תלמידים להודיע שהיום הם נשארים בבית, כי אין להם כסף לנסיעה באוטובוס. "תלמידים מטלפנים להודיע שלא יגיעו כי אין כרטיסייה. ילדים התביישו לספר על מצבם. לא מקובל עלינו שיגידו שאנחנו מפונקים שלא מוכנים ללכת כל יום שלושה קילומטר ברגל בבוקר לבית הספר ואחר כך גם בסוף היום. אנחנו רוצים ללמוד ולקבל את מה שקיבלו תלמידים בשכבה שלנו בשנים קודמות".

מעיריית נתניה נמסר: "תלמידי במרכזים הטכנולוגיים מקבלים כרטיסיות לפי כללי הזכאות התקפים לשאר התלמידים. כל התלמידים המתגוררים במרחק 3 ק"מ ומעלה מבית ספר, מקבלים כרטיסייה אחת או שתיים. תלמידים המתגוררים במרחק 2 ק"מ זכאים להשתתפות דרך ועדת הסעות, ובמידה והם עומדים בקריטריונים, העירייה תסייע כמה שניתן בנושא. כל בקשה המופנית על ידי יועצת בית הספר, נידונה לגופה בוועדה הפועלת למציאת פתרונות.

"בניגוד לאמור, מהנהלת בית הספר לא הועבר כל מידע אודות בעיות ביקור סדיר בתשע"ב לעומת השנים הקודמות, ולא הועלתה עד כה בעיה בעקבות מחסור בכרטיסיות. לא נאפשר מצב בו תלמיד לא יגיע לבית הספר מטעמים טכניים או מצוקה כלכלית. הנושא יטופל באופן ישיר על ידי מינהל החינוך".

ממשרד החינוך נמסר כי הנושא באחריות הרשות המקומית.