שלושה ראשי ועדי שכונות בנתניה כבר הודיעו על תמיכתם בצעדת המחאה של יוצאי אתיופיה שתצא לדרך באמצע החודש הבא מארבעה מוקדים של בתי ספר יסודיים בנתניה, תחת הכותרת "עיר אחת - חינוך אחד". בצעדה צפוים להשתתף מאות הורים ותלמידים מבתי הספר הממ"ד סיני, רמב"ם, רש"י ושחל, בהם רוב התלמידים הם יוצאי העדה האתיופית.

עוד ב-mynet:
השר נדהם: בביה"ס 300 תלמידים, רק אחד מהם צבר
מסע ההשפלות של טקלה קאסה
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות נתניה" בפייסבוק

בעיריית נתניה עוד לא יודעים איך לעכל את בשורת הצעדה. לדברי העירייה, ההורים מאוד מרוצים מבתי הספר ואינם מעוניינים בשינוי. נושא שילוב התלמידים ממוצא אתיופי בבתי הספר היסודיים בנתניה נדרש בתחילת חודש אוקטובר לתוכנית פעולה מיידית, שתגיע לאישור ללשכת שר החינוך גדעון סער. אבל השנה נפתחה, עיריית נתניה הכריזה כי תכין תוכנית לשילוב אותם התלמידים, אך תוכנית עדיין אין.

את רעיון צעדת המחאה העלה לראשונה פעיל חברתי, דניאל מהרט, המדגיש שמדובר בצעד אקטיביסטי המעורר מחלוקת בקרב פעילי פורומים וארגונים חברתיים של העדה, אך יחד עם זאת, הוא סבור שהצעדה יכולה להניע מהלכים נדרשים ולהגדיר מחדש מול עיריית נתניה את רצון הורי התלמידים.



מהרט, 32, נשוי ואב לשני ילדים, בוגר בית הספר למינהל עסקים ב'רופין', אומר כי במשך שנים, המצב היה נוח לכל העוסקים במלאכה, אך לא עוד. "המצב עד כה היה נוח לכולם, גם לקהילה. ההורים לא מרבים להתלונן ואנשים מפחדים משינויים. היה גלוי לעין שבמשך השנים נוצרה נשירת תלמידים שאינם אתיופיים מארבעה בתי ספר אלו, לבתי ספר אחרים וכך נוצרו ריכוזים של בני העדה בבתי הספר.

"אני לא קורא לאינטגרציה, שהיא פיזור הילדים בבתי ספר בעיר, אלא למהלך מתוכנן ולתוכנית מעמיקה ארוכת טווח. ברור לי שהורים חוששים מהעברה, שכן הדבר כרוך בהסעה, וטבעי שהורה יחשוש לגורל ילדו הנוסע לבד באוטובוס. אבל צריך להבין שהקהילה כן דורשת שינוי ושהיא לא שותקת וכנועה כמו שזה נראה".

מי שלחם לאורך שנים למען שילוב בני העדה הוא יו"ר שכונת "אזורים", נפתלי בחטיאר, שכונה שמאוכלסת ברובה ביוצאי העדה. בחטיאר ניסה לפני כשלוש שנים, ללא הצלחה, להביא לרישום ילדי השכונה לבית הספר היסודי 'אילן רמון' שקם בשוליה החדשים של השכונה ושיועד למשתכניה החדשים, שאינם יוצאי העדה.

"במשך 15 שנים חברי מועצת העיר לא נוקפים אצבע לתמוך בשילוב חברתי של ילדי הקהילה. מי שעומד ליד חצר בית הספר רואה ש-99 אחוזים מהתלמידים הם אתיופים. זה לא בריא משום היבט. הילדים ממשיכים לחיות בחבורות סגורות גם בשעות אחר הצהריים. ככה אי אפשר להמשיך לבנות חברה. בשנים האחרונות צעירי העדה התעוררו ומכאן הדרישה הנמרצת לאינטגרציה בחינוך, למציאת פתרונות צודקים לתמהיל האוכלוסייה הבית ספרית".

יו"ר ועד שיכון ותיקים, בכור ימין, כואב גם הוא את מעמדו של בית הספר היסודי "שחל" בשכונה, שגם בין כתליו, רוב התלמידים ממוצא אתיופי. "מאז הקמת בית הספר היסודי הממ"ד 'מורשת זבולון', עזבו ילדי קרית השרון ו'שחל' נשאר עם אוכלוסייה מקומית. חינוך צריך להיות בשילוב, באינטגרציה. בעבר, כל הילדים באו למתנ"ס אחד בשכונה ושיחקו כדורגל ביחד. היום הקימו לאתיופים מועדון משלהם, הצמוד לבית הספר, וזה יוצר מצב שהם שוב לבד. אם 'שחל' יישאר עם רוב יוצאי אתיופיה, צריך לסגור אותו".

יו"ר ועד שכונת קרית נורדאו, לב קרשניקר, מצהיר כי ישתתף בצעדה: "הרכב האוכלוסייה הבית ספרית מרובת האתיופים אינו דבר יזום ולא נעשה חלילה ממחשבה תחילה, אך משנוצר מצב לא הגיוני, צריך לתקנו. אם העירייה לא הובילה שילוב חברתי בעבר, בתקופת דור ההורים, עכשיו יש לבני העדה דור צעיר המבין את זכויותיו, דור שיודע מה צריך להיעשות ויוביל מהלך".

מעיריית נתניה נמסר: "בשבועות האחרונים מתקיימות שיחות עם נציגי ועדי ההורים ומנהלי בתי הספר, כדי לשמוע את דעתם וללמוד מקרוב על צורכיהם. סגן ומ"מ ראש העיר וראש מינהל החינוך ערכו פגישות עם נציגי ההורים ובתי הספר, בהן עלה כי ההורים מסרבים לכל הצעה המעודדת את פיזור התלמידים, ושהם מרוצים מאוד ומביעים רצון להישאר במתכונת הלימודים הקיימת. בנתניה נהוגה שיטת אזורי הרישום לפיה, תלמידים לומדים במוסדות חינוך באזור מגוריהם. בנוסף, מקיימת העירייה 'העדפה מתקנת', כך שלתלמידים ממוצא אתיופי ניתנת הבחירה והאפשרות לבצע מעבר בין בתי ספר. בטרם תגובש כל החלטה, יתקיימו שיחות נוספות כדי לשמוע את רצון התושבים".