הצעה לסדר של חבר מועצת העיר נתניה, הרצל קרן, תקרא בישיבת מועצת העיר הקרובה לאפס סובלנות כלפי גילויי אלימות וחיזוק מעמד המורים. קרן יבקש מהרשות המקומית לקחת את גילויי האלימות, שלטענתו החמירו באחרונה, בכובד ראש ולחייב ילדים לעמוד במקומם עם כניסתו של המורה לכיתה.

עוד ב-mynet:
המורה שהוכה בהוד השרון: "אגרופיי לא הונפו בחזרה"
הורים: "המורה נוהגת באלימות פיזית כלפי ילדינו"
התעללות בבית הספר: קשרו את התלמיד לעץ וברחו
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות נתניה" בפייסבוק

"יש להוביל ולקבל מספר החלטות הנוגעות למערכת החינוך בנתניה", אומר קרן, "שיביאו את ההורים ואת התלמידים לתת יותר כבוד למורים ולהעניק יותר גיבוי לצוות החינוכי-מקצועי של בית הספר, שכן כולם צריכים להבין שהמורים הם שליחים של החברה הישראלית".

קרן נותן דוגמאות: התופעות הרווחות במקומותינו, שהורים מתייצבים בבית הספר וצועקים על המורה על שלקח לילד את הפלאפון, או העיר הערה שלא נראית לילד, אסור שיקרו. התופעה שהורה מתקשר לנזוף במורה ליד ילדו היא חמורה ומשדרת לילד שהמורה טועה והילד צודק, על כל המשתמע מכך".

עוד אומר קרן כי כאשר הנהלת בית ספר מענישה תלמידים באופן קולקטיבי על מעשים שלא ייעשו, אך לא מקבלת על כך גיבוי מההורים ומקברניטי העיר, "זו תופעה בעייתית ומסוכנת".

מלבד הצעתו של קרן לחיזוק מעמדו, כבודו וסמכותו של המורה על ידי חיוב התלמידים לקום בהיכנסו לכיתה, יש להערכתו לצאת בקמפיין הסברה ובכלל זה, שאם הורה חושב שמורה שגה, יתקשר למורה שלא במעמד הילד וידבר איתו. כמו כן, מציע קרן להורות על סגירת בתי הספר לכניסת הורים בשעות הלימודים, שלא בתיאום מראש עם הנהלת בית הספר והמורים, ולוודא שהאמנות הבית ספריות לנושא מניעת אלימות עונות על הצרכים, נאכפות ומגיעות גם להורים".



זלזול ובוטות
"אני מלמדת בסך הכל שמונה שנים, נחשבת ל'מורה צעירה', אבל מותשת מהעבודה", אומרת מורה בת 39, "המצב מחמיר משנה לשנה. יש הרגשה של חוסר אונים מכל הצדדים, סוג של הרמת ידיים וכניעה. ההורים חסרי אונים, המורים חסרי אונים. האמנה הבית ספרית חסרת טעם, כי לכמה זמן כבר אפשר להשעות תלמיד, כשכמעט בלתי אפשרי להוציא אותו ממסגרת בית הספר כשהוא הופך פה עולמות.

"לעמוד למורה? זה לא יפתור בעיות. החינוך הוא תהליך שלוקח זמן, שצריך להקיף הורים וילדים ומצדי גם סבים וסבתות ולצאת משטח בית הספר אל החברה המקומית בכללותה, כי אין התנהגות אחת בבית הספר ואחרת ברחוב ובשכונה ובגינה הציבורית. כמו שאני רואה את מצב ההתנהגות היום, ואני לא מדברת על אלימות, אלא התנהגות, שיש בה זילזול ובוטות לערכי יסוד של חברה הומנית, המון חוצפה וגסות רוח לשונית. קשה לי להאמין שאשאר מורה לאורך שנים".

אורן אנצויג, תלמיד י"ב מתיכון שרת, חושב שצריך לעשות שינוי, אך לא בטוח שזו הדרך. "אני מדריך בתנועת הנוער 'מכבי' ומכיר את חוויית התלמידים בבתי הספר
והאלימות אכן הולכת וגואה, אז לשמוע שחושבים איך למנוע, זה כבר טוב. לקום בכל פעם למורה? האמת היא שלי כתלמיד, לא היה מפריע. כבודו של המורה אכן אבד בשנים האחרונות.

"יחד עם זאת, עמידת התלמיד היא לדעתי הדבר האחרון שצריך להיעשות במצב בו נמצאים פני הדברים. צריך לחנך וצריכה להיות לכך תוכנית מוסכמת. ברגע שיהיה חינוך, כבוד המורה יראה. כמובן שמדובר בתהליך וצריך זמן. ברגע שתלמידים יטמיעו את הבנת כבוד המורה והזולת, את משמעותה של אחריות הדדית ותהיה החלטה שצריך לעמוד, הם כבר יקומו מרצונם, מתוך כבוד פנימי ולא מתוך החלטה כזו או אחרת".

הודיה מימוני, תלמידת כיתה ט' מתיכון טשרניחובסקי, מוסיפה: "אצלנו זה כבר נוהל. תמיד קמים עם כניסת מורה לכיתה. זה מסמל עבורנו כבוד למורים. אני חושבת שהשיעור באמת מתחיל בצורה שקטה יותר. לפעמים קמים אפילו שבע פעמים ביום, כמספר השיעורים. אני לומדת שם מכיתה ז' ואני רגילה לזה, ככה זה אצלנו בחטיבה".

מעיריית נתניה נמסר: "הנושא יידון בישיבת המועצה".