מרים פיירברג איכר | צילום: אסף פרידמן

תברואה

שיטוט מהיר באתר העירוני מגלה, כי הנושא הסופג את כמות התלונות הרבה ביותר הוא התברואה. פחים שבורים, אי-פינוי במועד, אי-החזרת הפחים למקום, חסימת התנועה והשתלטות על מדרכות - אלה הן מירב הטענות של התושבים. ראש העירייה עצמה, מרים פיירברג-איכר, הודתה ב"ידיעות נתניה" בשבוע שעבר, כי "באחרונה אני לא מרוצה מהניקיון בעיר. יש לכך כמה סיבות שלא אפרט, וכבר עשיתי פעולות לשיפור הנושא. בעניין הניקיון בעיר אני לא אתפשר". העירייה כבר החליפה השנה את החברה שהיתה ממונה על התברואה, וכעת הגיעה הזמן לתוצאות בשטח. במציאות הנוכחית, נתניה פשוט מלוכלכת.

תשתיות

בשנים האחרונות אנו נתקלים ביותר מדי מקרים שבהם עבודות שדרוג ברחובות אורכות זמן רב מדי, ולעיתים אף אינן מביאות לתוצאה הרצויה. פעמים רבות מדי, לאחר חידוש הכביש, הנהגים נתקלים בפתחי ביוב הגבוהים מגובה הכביש. המקרה הקונקרטי ביותר הוא שיפוץ רחוב יד חרוצים וסביבתו, באזור התעשייה "ספיר", סמוך לתחנת הרכבת. עבודות שהחלו ביוני 2017 טרם הגיעו לסיומן, כאשר בזמן הזה סבלו העובדים במתחם מפקקים, משינויים תדירים בהסדרי התנועה, ממהמורות בכבישים וממחסור חמור במקומות חניה. באי הרכבת נאלצים להסתפק בחניון מצומצם בן 250 מקומות חניה, שחלקים ממנו "שקעו" בשל קרקע מזוהמת. חניון אחר ברחוב, המתוכנן להכיל 600 מקומות חניה, הפך למזבלה מאולתרת, שרק בשבועות האחרונים החלו עבודות לפנותה.

אסדות הגז

אסדת "לווייתן" היא האסדה הראשונה המאושרת להקמה מול חופי נתניה, עמק חפר וחוף הכרמל, ונמצאת בהקמה מול חוף דור, במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף. תושבים מאזור השרון הצפוני וארגונים סביבתיים מתנגדים להקמת אסדות נייחות לצורך הפקת גז סמוך לחופים, מחשש לדליפת קונדנסט ומזהמים נוספים, שיגרמו לזיהום מקור המים המותפלים ולזיהום אוויר. לפני כשלושה חודשים שלחה פיירברג-איכר מכתב ליו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ובו קראה לו לתמוך בקיום דיון מחודש בתוכנית הקמת אסדות הגז בחופי ישראל בכלל, ובזאת שמול חוף דור בפרט. את מיקום האסדה בחוף דור כינתה ראש העירייה "טעות ובכייה לדורות". במוצאי השבת האחרונה נערכה הפגנה מול ביתו של יצחק תשובה בנתניה, למען הרחקת האסדות מהחופים.

קידוח לווייתן. המאבק בדרך? | צילום: אלעד גרשגורן

חינוך

נושא שתמיד יש מה לשפר בו, אף שמדובר בסעיף התקציבי שזכה השנה למימון עירוני בסך 201 מיליון שקלים, מלבד ההקצבה שמעניק משרד החינוך. למרות זאת, עדיין אין אולמות ספורט ומחשבים בכל מוסדות החינוך. על פי נתוני משרד החינוך, שיעור הזכאות לבגרות לשנת 2017 עמד על 72 אחוזים, עלייה לעומת שנים קודמות, אך המשמעות היא, שתלמיד אחד מתוך ארבעה בעיר אינו מצליח להשיג את התעודה. לנוכח הגידול במספר התלמידים, קיים צורך בהקמת מוסד חינוכי חדש בעבור ילדים עם הפרעות התנהגות, ומוסד חינוכי בעבור ילדים עם הפרעות תקשורת ואוטיזם. צורך נוסף שעלה הוא הרחבת מסלולים עמלניים לתלמידי חינוך מיוחד בחטיבות העליונות. כלל תנועות הנוער בעיר זוכים להקצבה עירונית מצומקת של 454 אלף שקלים בלבד, בתקציב 2018. ההקצבה למתנ"סים נותרה קפואה לעומת שנת 2017, לאחר שנתיים של עלייה.

איכות הסביבה

בשנתיים האחרונות, בזכות אכפתיות שגילו פעילים חברתיים, נתגלו מצבורי אסבסט בשטחים פתוחים בעיר, ואף בשכונות מגורים. הפעילים לא הסתפקו בפניות לעירייה, אלא עירבו גם את המשרד להגנת הסביבה, ואת מבקר המדינה, ואף הגישו תלונות במשטרה נגד קבלנים שתיעדו כשהם פורקים פסולת מזוהמת ברחבי העיר. אתרים ירוקים כמו שמורת האירוסים ושמורת פולג נפלו גם הם קורבן לפסולת לסוגיה, שהושלכה בשטחיהן. תושבים מתלוננים במוקד העירוני, למשל, על ריחות רעים שמגיעים ממפעלים למיניהם בעיר, ועל שימוש במפוחי עלים על ידי גננים, חרף האיסור בחוק, ואינם זוכים למענה מספק. רק בשבוע שעבר פרסמנו, כי מפעל "אורלייט" מנס ציונה, שפלט אוויר מזוהם, עשוי לעבור למתחם "אורדן" באזור התעשייה הישן.

שמורת האירוסים. הפסולת פוגעת בטבע | צילום: אסף פרידמן

התחדשות עירונית

בשכונות רבות מדי בעיר נדמה שהזמן עמד מלכת, והבניינים בהן נראים בדיוק כפי שנראו כשהוקמו, לפני 40 ו-50 שנה. החברה לפיתוח נתניה (ח.ל.ת) והחברה להתחדשות נתניה (חברה פרטית) מבצעות פרויקטים פה ושם, אך בהיקף מצומצם. "מה שהכי חסר כיום זה תנופה בנושא התחדשות עירונית", העידה פיירברג-איכר בעיתוננו בשבוע שעבר. "אני מסתובבת בין התושבים ושומעת את הקושי שלהם לגור בבניינים ישנים בלי מעלית. גם להם מגיע לגור בדירות חדשות ולצעוד קדימה עם העיר. הקדנציה הבאה תהיה קדנציה של התחדשות שכונות, ומשרד הבינוי והשיכון כבר אישר שלוש שכונות ותיקות כשכונות להתחדשות (רמת ידין, קריית נורדאו ומרכז העיר)".

שכונת קריית נורדאו. התושבים מחכים  להתחדשות | צילום: נמרוד גליקמן

ארנונה

סוגיה כאובה במיוחד בעיר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, שפורסמו השנה, חולקות נתניה וחולון את המקום השמיני מקרב הרשויות המקומיות בגובה הארנונה, עם סכום ממוצע של 58 שקלים למ"ר בשנה, או 967 שקלים בתלוש הדו-חודשי לדירת 100 מ"ר. בקדנציה הקודמת של מועצת העיר, יזמה סיעת "למען נתניה" הפחתה מדורגת של 15 אחוזים בתעריפי הארנונה תוך חמש שנים, עם העלאת הארנונה לשלושה עסקים ששטחם עולה על 15 אלף מ"ר: איקאה, סלקום ואלכס אורגינל. משרדי הפנים והאוצר אישרו את המתווה לשנת 2016, אך דחה את המתווה לשנים 2018-2017. הרצל קרן, שעמד אז בראש רשימת "למען נתניה", ושלמה ישי מסיעתה של פיירברג-איכר, "נתניה אחת", עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה הנוגעת לשנת 2017, ונדחו, בטענה כי העירייה אמורה היתה להגיש את העתירה. לפני שלושה חודשים עתרה העירייה לבג"ץ נגד החלטת המשרדים לשנת 2018.

סוגיות דת ומדינה

מבחינת הציבור החילוני, אפשר לומר כי קו פרשת המים היה סגירת ה"פלנתניה", שנפתחה לקהל באוגוסט 2016, בסופי שבוע. בתחילה, הושג סיכום בין "נתניה אחת" לבין "למען נתניה" על כך שהאתר ייפתח במתכונת בלי חילול שבת, אך בסופו של דבר הנושא לא עלה לדיון במועצת העיר. מאז, התגברה ההתרעמות החילונית גם בנושאים אחרים, דוגמת הדרישה לפתיחת מוסדות תרבות ומתנ"סים בסופי שבוע במתכונה מלאה, ולהסעות בני הנוער למקומות בילוי בעיר. לא פחות מחמש רשימות התמודדו הפעם למועצת העיר, כאשר האג'נדה החילונית היא אחד הדגלים העיקריים שלהן. תפוח האדמה הלוהט הזה יוצב לפתח ראש העירייה, שההחלטות שתקבל יושפעו בוודאי מאופי הקואליציה החדשה.

הפלנתניה. תיפתח בשבת? | צילום: אסף פרידמן

פיקוח עירוני

הטענה השכיחה בנוגע לפיקוח העירוני היא, שידו קלה מדי על ההדק, כאשר מדובר בדוחות חניה ובחפצים ספוראדיים מחוץ לפח האשפה. עם זאת, הפקחים אינם נראים מספיק ברחובות, ואינם יוצרים הרתעה למניעת מקרי שוד, פריצות, התפרעויות ואלימות. אחד המקרים האבסורדיים התרחש בחודש מרץ השנה, כאשר ניתן דוח לפעוטה בת שבעה חודשים בגין השלכת מסמכים מחוץ לפח, ובהמשך בוטל. בפייסבוק פועלת קבוצה ששמה "פקח, צא לי מהפח", במחאה על דוחות לא מוצדקים, לכאורה, שנרשמים ברחבי העיר. פיירברג-איכר הודתה בכמה הזדמנויות, שעל הפקחים להיות סלחניים יותר בטרם הם רושמים דוחות. גם מהירות ההגעה של הפקחים בהתאם לקריאות מהמוקד העירוני בהחלט טעונה שיפור.

בתי המלון הסמוכים לחוף פולג

סוגיה שצצה בחודשים האחרונים והפכה לאחד הנושאים החמים במערכת הבחירות. כל כך חם, עד שבשבוע שעבר, ימים ספורים לפני הבחירות, ערכה פיירברג-איכר כינוס במתנ"ס עיר ימים, שעסק רובו ככולו בנושא הזה. מדובר בתוכנית בינוי להקמת שישה בתי מלון, שבחזיתם עשרות חנויות מסחריות, בתי קפה, פאבים ומסעדות, במרחק של פחות מ-300 מטרים מקו חוף הים. יש לציין, כי תוכנית בניין העיר (תב"ע) מייעדת את השטחים לבתי מלון. הפעילה החברתית טלי מולנר, יו"ר רשימת "פעימה חדשה", וחבר ועד תושבי השכונה, דודו סלמה, מובילים את ההתנגדות לתוכנית, בעוד פיירברג-איכר מסבירה, כי התב"ע אושרה עוד בתקופת ראש העירייה הקודם, צבי פולג, וכי היא לא תאפשר הקמת יחידות דיור בבתי המלון, כפי שמאפשר משרד התיירות. מנגד, חברת "אלעד מגורים", שבבעלות איש העסקים הנתנייתי יצחק תשובה, מאיימת לתבוע את העירייה, אם זו לא תאפשר לה להתחיל בבינוי מיידי בהתאם לרצונותיה שלה, לרבות הכללת יחידות דיור במלונות. 

 חוף פולג. ייבנו בתי מלון? | צילום: אסף פרידמן