"למה כשכותבים כתבה על אדם עם מוגבלות מציינים שהוא סובל מכך וכך? אני לא סובל", אומר אנדרי אוגליצקי שנולד עם CP — שיתוק מוחין, שנבע מחוסר חמצן בלידה, וגרם לפגיעה בארבעת הגפיים שלו וביכולת הדיבור שלו. למרות המגבלה, אוגליצקי מספר, כי מעולם לא ראה עצמו כשונה מאחרים: הוא הוציא תעודת בגרות, סיים הכשרה בבניית אתרים, מחבר שירי אהבה, ובשבוע שעבר הוציא לאור את הספר הראשון שלו, שכתב באמצעות מתגים בכיסא הגלגלים שלו, שהוא מפעיל בלחיצה עם הפנים.

דבקות במטרה

אוגליצקי, 30, נולד בברית המועצות, ובגיל שלוש עלה עם הוריו לנתניה. הוא סיים 12 שנות לימוד בבית הספר "האון" בתל אביב, בית ספר מונגש המותאם לילדים עם מוגבלויות פיזיות. עד כיתה ג' לא דיבר כלל, וכל התקשורת שלו התבצעה באמצעות לחיצה על כפתורים המפעילים מסרים מובנים. "עם מכשיר התקשורת החלופית, התקשורת שלי היתה מוגבלת. הרגשתי שיש לי מה להגיד, דיברתי הרבה בראש, אבל החוצה הצלחתי להוציא רק משפטים מוגבלים שהוקלטו מראש. התעקשתי שיעבדו אתי על דיבור, והתחלתי לעבוד עם קלינאית תקשורת בבית הספר. כך, לאט לאט, יכולת הדיבור שלי השתפרה, והצלחתי להביע את עצמי יותר".

אנדרי אוגליצקי. "כשהוא נחוש להעביר מסר הוא מעביר אותו" | צילום: אסף פרידמן

העקשנות והדבקות במטרה הם קווים מרכזיים באופיו של אוגליצקי. אילנית נעים, מנהלת מרכז אתג"ר — מרכז יום לאנשים עם מוגבלויות בנתניה, שאליו מגיע אוגליצקי זה שבע שנים, מספרת עליו: "אם הוא רוצה להעביר לי משפט, הוא יכול להגיד לי אותו 20 פעם עד שאבין, הוא לא מתייאש. כשהוא נחוש להעביר מסר הוא מעביר אותו, ויהי מה".

על הספר: "ליוסי אולי קשה יותר להילחם על מקומו בחברה, אבל הוא, בדיוק כמוני, אינו מאפשר שידרכו עליו בגלל המגבלה. אבל אני הייתי אפילו שאפתן יותר מיוסי"

אל מרכז אתג"ר הגיע אוגליצקי אחרי שלוש שנים במסגרת "אחווה", המשלבת אנשים עם CP עם אנשים עם פיגור שכלי ואוטיזם. שם השלים בגרויות, ועבר הכשרה בבניית אתרים. מרכז אתג"ר פועל זה עשור בשיתוף עיריית נתניה ומשרד הרווחה, ומשלב אנשים עם מגבלות פיזית, בגיל 60-21. במרכז משתתפים החברים בחוגים למיניהם, ובפעילויות מונגשות, בליווי אנשי מקצוע ומתנדבים, באווירה ביתית ומשפחתית.

אוגליצקי מספר, כי לצוות של מרכז אתג"ר יש חלק גדול מאוד בהישג שבו הוא גאה מאוד: הוצאת ספרו הראשון, "ממשיך הלאה", שיצא במהדורת דיגיטלית וזמין לרכישה דרך "הליקון ספרים". "הספר מספר את סיפורו של יוסי, נער מתבגר ושאפתן בן 15, שנוסף על האתגרים של גיל ההתבגרות, מתמודד עם שיתוק מוחין. לאורך הספר יוסי מתנסה באהבה ראשונה, במלחמות על לבן של נערות ובסטיגמות של החברה על השונה והאחר, וכובש יעדים שהוא מציב לעצמו", מגלה אנדריי. "את הטיוטה הראשונית התחלתי לכתוב בבית הספר, כשהייתי נער בעצמי, ובשנה האחרונה שלי במרכז החלטתי לקחת את זה קדימה, ולעבוד על זה בצורה אינטנסיבית, בכל הכוח. אני רוצה להודות למורה שלי במרכז, פאול אבא, למתנדבת עידית אבוטבול, למרפאה באומנות עפרה שאבי, ולמנהלת המרכז, אילנית נעים, שעזרו ותמכו בהגהה ובעריכה הלשונית, ועזרו לחלום שלי להפוך למציאות".

ראשונה ואחרונה

אי אפשר להתעלם מקווי הדמיון בין אוגליצקי לבין יוסי, גיבור ספר הביכורים שלו. אוגליצקי מודה, כי דמותו של יוסי אכן מבוססת במובנים מסוימים על דמותו שלו, אם כי יש גם נקודות שוני. "יוסי לומד בבית ספר שמשלב בני נוער עם מוגבלות עם נערים 'רגילים', ואילו אני למדתי בבית ספר שבו כולם היו כמוני. במובן הזה ליוסי אולי קשה יותר להילחם על מקומו בחברה, אבל הוא, בדיוק כמוני, אינו מאפשר שידרכו עליו בגלל המגבלה. אבל אני הייתי אפילו שאפתן יותר מיוסי", הוא מספר בחיוך.

מלבד הספר, אוגליצקי כותב גם שירים. אחד משיריו "ראשונה ואחרונה", העוסק בגעגוע לאהובה, הוקלט באחרונה על ידי הזמר צחי שלמה. העיסוק הרב באהבה ביצירותיו של אוגליצקי אינו מקרי. אוגליצקי מגדיר את עצמו כ"רומנטיקן לא קטן", ומגלה כי השיר "ראשונה ואחרונה", וכן חוויות רבות בספרו מתבססים על האהבה הראשונה האישית שלו, קשר בן שנתיים וחצי, שהחל כשהיה בן 15, עם נערה שגם היא עם CP, שלמדה אתו בבית הספר. "הכתיבה עזרה לי להתמודד עם העובדה שהקשר נגמר", הוא מסביר. 

היעד הבא של אוגליצקי הוא להפוך את ספרו לסדרת טלוויזיה. זוהי, לדבריו, פלטפורמה מתאימה להעברת מסר לבני נוער עם מוגבלות, שהם יכולים להתגבר על כל מכשול. "בני הנוער הם העתיד של כולנו, וחשוב לי שהם יידעו שכוח הרצון מנצח הכל, לא חשוב אם אתה נכה או בריא", הוא אומר.

נעים מספרת, שניהלה שיחה עם אוגליצקי על כך שבסדרות רבות משולבות באחרונה דמויות עם מוגבלות, "אבל אנדריי אינו מסתפק בכך. הוא רוצה שתהיה על המסך דמות ראשית עם מוגבלות, שבני הנוער ירגישו שיש להם ייצוג הולם".

"זה חלום שאינו רחוק מלהפוך למציאות", אומר אוגליצקי בנחישות, ומגלה, כי התסריט לסדרה שלו כבר כתוב, והוא אפילו שלח אותו דרך הפייסבוק לתסריטאי אורי גרוס, וזה הבטיח לקרוא ולהחזיר לו תשובה. "אם לא הוא, אז מישהו אחר, אבל הסדרה הזאת תוקרן, אני בטוח", אומר אוגליצקי.

"את מבינה? 'אם לא הוא, אז מישהו אחר', זה אנדרי", מסכמת נעים, "הוא לא מוותר על החלומות שלו".

ממשיך הלאה - לרכישה באינדיבוק: https://indiebook.co.il//shop/ממשיך-הלאה