נדב בונדר מעיד על עצמו ש"מוזיקה היא החיים שלי". לפיכך, אולי זה לא מפתיע לגלות, שיותר מפעם אחת שיר שאהב הציל את חייו. בזכות המוזיקה גם מצא את אהבת חייו. 

הוא בן 37, מתגורר בנתניה עם אשתו סבינה, "אבא לכלב ג'ו ולחתול זואי, שפעם חשבו שהוא נקבה, ומאז כולם עדיין מתבלבלים בגלל השם". ביום הוא סמנכ"ל חברת מחשבים, ובלילות הוא מנגן בכל פעם עם אחת משתי הלהקות שבהן הוא חבר. זה כמה שנים הוא מפיק מופעי מחווה לאומני גראנג' בארץ (סוג של רוק אלטרנטיבי, המושפע מהארדקור פאנק, מהבי מטאל ומאינדי רוק. נוצר בעיקר בעיר סיאטל במדינת וושינגטון, ארצות הברית). כשהמוזיקאי האמריקאי כריס קורנל התאבד לפני כשנתיים, הפיק בונדר מופע מחווה מיוחד לכבודו, שמילא את תיאטרון "תמונע".

נדב בונדר ולהקת Teen Spirit. "אנחנו מנגנים ומופיעים מהלב ומהנשמה" | צילום: ריאן

תמונה מהמופע הודפסה בפורמט גדול ונשלחה למשפחתו של קורנל בארצות הברית. החודש מעלים בונדר וחברי הרכב המחווה לניינטיז "Teen Spirit" מופע מחווה ענק לקורנל, בבארבי, ובו מתארחים נינט טייב, טל פרידמן ואומני גראנג' ישראליים.

אהבת נעוריו

אהבתו לכריס קורנל, מנהיג להקת סאונדגארדן, ולאדי ודר, המוכר כסולן וכותב המילים הראשי של להקת פרל ג'אם (שתיהן להקות גראנג' מסיאטל), התחילה בנעוריו של בונדר. בגיל 15 התבשר שאמו חולה בסרטן ריאות סופני. אביו עבד אז מבוקר עד ערב ולא היה פנוי, וכן אחיו גם הוא לא יכול היה להתמסר לטיפול באם. לפיכך נאלץ נדב הצעיר לעזוב את בית הספר, כדי לעזור לאמו, וכן לעבוד לפרנסתו. בתקופה ההיא, שבה איבד תקווה וטעם לחיים, הייתה המוזיקה, לדבריו, הדבר היחיד שהחזיק אותו. לפחות פעם אחת, הוא אומר, שיר שהתנגן ברקע מנע ממנו ממש לקפוץ מהחלון הקומה השלישית ולהתאבד.

"היו תקופות שלא ראיתי טעם לחיים, כבר ישבתי עם רגליים מחוץ לחלון בקומה השלישית, ופתאום הגיע לאוזניי שיר שאהבתי וזה גרם לי לרדת מהחלון. בלי זה לא הייתי פה היום"

"כשהייתי בן 15 מצאתי עצמי יום יום הולך אִתה לטיפולים כימותרפיים. בתור ילד קשה לך לקבל את זה, אתה נהיה כועס ועצבני. היו תקופות שלא ראיתי טעם לחיים, כבר ישבתי עם רגליים מחוץ לחלון בקומה השלישית, ופתאום הגיע לאוזניי שיר שאהבתי, וזה גרם לי לרדת מהחלון. בלי זה לא הייתי פה היום".

מדוע דווקא כריס קורנל ואדי ודר הצליחו להציל את חייך?

"המילים שלהם, אני אדם של מילים. בנעוריי הרגשתי קצת כמו נשמה אבודה, וכששמעתי אותם, יכולתי להזדהות עם תחושותיהם ולהרגיש שאני לא לבד בעולם. אם הם הצליחו לצאת ממצבים קשים באופן טוב יותר, אז אולי גם אני יכול. ראיתי את פרל ג'אם בשנת 2009, וכשהסולן וודר העלה את קורנל לשיר לצדו, ואני ראיתי את שני המוזיקאים שאני הכי אוהב בעולם על במה אחת, בכיתי כמו ילדה קטנה עם קוקיות. זה היה היום המאושר בחיי, ואשתי יודעת את זה".

"נינט ידועה בזה שהיא אוהבת את כריס קורנל, אז תמיד רציתי שתתארח אצלנו, אבל היא הופיעה בחו"ל. לא ויתרתי, ובפעם השלישית ששאלתי אותה, הכוכבים הסתדרו ויצא טוב"

קורנל המשיך ללוות את בונדר מרחוק, ולאחר שהציל את חייו (ולא ידע על כך), הוא גילם גם תפקיד חשוב בבחירת בת-זוגו לחיים. "סבינה אשתי ואני הפכים גמורים ומוחלטים, אבל שנינו אוהבים את קורנל. ישבנו בהופעה שלו בשורה ראשונה באמצע, אני בוכה כמו ילדה ואשתי צוחקת עליי, אבל מבחינתי חוויתי עם האדם שאני הכי אוהב בעולם את המוזיקה שאני הכי אוהב בעולם, וזה מה שחיבר בינינו". 

מזון לנפש

בונדר מתייחס למוזיקה כתחביב אהוב במיוחד, ועוסק בה רק בשעות הפנאי שלאחר העבודה בהייטק. הוא מפריד באדיקות בין הפעילות שבזכותה הוא קונה מזון לאכול, לבין הפעילות שבעבורו היא מזון לנפש. "מוזיקה זה החיים שלי, בלעדיה לא הייתי היום פה. אבל אני גם מבין שלא הייתי רוצה לאבד את האהבה הגדולה שלי. תמיד פחדתי שאם אהיה מוזיקאי במשרה מלאה, בסוף אגיע הביתה ולא ארצה עוד לשמוע מוזיקה. מגיל 16 אני בתחום המחשבים, זה בשביל הכסף, והמוזיקה זה לנשמה".

כריס קורנל. "כשראיתי אותו על הבמה זה היה היום המאושר בחיי" | צילום: יריב כץ

איך אתה מצליח לעבוד במשרה מלאה וגם לנגן ולהפיק מופעי רוק? 

"יש לי שתי להקות של מוזיקה מקורית, אנחנו מופיעים יחד פעם בכמה חודשים. להקת 'טין ספיריט' היא להקת מחווה לשנות ה-90. אנחנו מנגנים מבריטני ספירס, דרך טופאק ועד מטאליקה. שם אני עושה היפ הופ, אבל האהבה הגדולה שלי זה גראנג', שם נמצא הלב שלי. הפקה מבחינתי זה לוודא שהכול יקרה. באופיי, אני טוב ב'להזיז דברים קדימה', ואני גם מאמין שאם אתה רוצה שמשהו יקרה כמו שצריך — תעשה אותו בעצמך".

איך עושים את זה?

"קצת טלפונים ואסרטיביות, סקר שוק והתמקחויות, ובעיקר ניהול זמן נכון... כשאני אומר את זה אני מבין פתאום שזה נשמע מסובך, אבל בשבילי זה די פשוט. אמנם אני גבר, אבל אבל מצליח לעשות כמה דברים בו-זמנית".

למה בחרת דווקא בנינט ובטל פרידמן להשתתף במופע? 

"אחד הדברים שמאפיינים את ההופעות שאני עושה זה אותנטיות. אנחנו מנגנים ומופיעים מהלב ומהנשמה, המטרה היא לא סתם למכור כרטיסים וזהו. היה לי חשוב מאוד, שאם אני מביא אומן גדול — שהאדם הזה יהיה מחובר לז'אנר ויעשה את זה באהבה. מבחינתי זה לא קשור לכסף. אם ארוויח כסף אחלק אותו בין כולם, ואני גם אומר את זה מעל דפי העיתון, כך שכולם יכולים לראות. אני רוצה שמי שיופיע אתי יבוא מאהבה. נינט ידועה בזה שהיא אוהבת את כריס קורנל, אז תמיד רציתי שתתארח אצלנו, אבל היא הופיעה בחו"ל. לא ויתרתי, ובפעם השלישית ששאלתי אותה, הכוכבים הסתדרו ויצא טוב. פרידמן הוא רוקר בנשמתו, הוא בא לנגן גיטרה, אבל גם מעיף אותנו למעלה עם אנרגיות מטורפות".

כמו בונדר, גם יתר חברי הלהקה עובדים בבוקר ומנגנים בערב, ומבחינתם מוזיקה עושים באהבה או לא עושים בכלל. הטוטאליות הזאת מלווה אותו כל חייו, ואולי בגלל זה מעולם לא נעצב כשלא פגש את אלילי נעוריו פנים אל פנים. "לא פגשתי אישית את שני המוזיקאים הנערצים עליי. הכי קרובים שפגשתי היו הגיטריסט והמתופף של פרל ג'אם. אולי באיזשהו מקום זה טוב, כדי לא להתבאס אם פתאום אתה לא בא להם טוב". 

חלומות לעתיד?

"אולי המוזיקה שלי תהיה בשביל מישהו, מה שקורנל ו-ודר היו בשבילי. אולי יום אחד אגלה שעזרתי לילד או לילדה בני 15 בזמנים קשים. כשאוציא אלבום זה יהיה בחינם, כדי שכמה שיותר אנשים ישמעו את המוזיקה. חוץ מזה, אשמח אם עוד 15 שנים יגידו עליי שהייתי הכי חמוד ומתוק מאחורי הקלעים. אני עושה מוזיקה בענווה גדולה, ויודע שאף אחד לא חייב לי כלום. אני אומר תודה שאנשים יוצאים מהקופסה של עצמם ומוכנים לפתוח את הלב, ואני רק מקווה שאני לא מאכזב".