ב-12 ביוני 2014, אותו היום שבו נודע על חטיפת שלושת הנערים - גיל-עד שַׁעֶר ז"ל, בן 16, נפתלי פרנקל ז"ל ואיל יפרח ז"ל - עלתה שרה נוריאלי לישראל.  

שרה בת 22 הגיעה כל הדרך ממיאמי לנתניה וזאת לאחר התלבטות לא קלה בין לימודים באוניברסיטה יוקרתית בניו-יורק לבין עלייה לארץ ושירות צבאי. לבסוף הגיעה להחלטה שהיא לא מוכנה לוותר על השירות הצבאי.

שרה ומשפחתה. צילום: דובר צה"ל

שרה נחתה בארץ כאמור דווקא באירוע הכואב, מה שהמחיש לה יותר מכל כי החלטתה להתגייס חשובה מאין כמוה. כיום היא משרתת כקצינת מבצעים במחוז צפון של פיקוד העורף וחולקת את זמנה במהלך השבוע במחוז הצפון בנצרת בו היא משרתת, לבין מגורים בסופי השבוע  אצל סבתה בנתניה. בראיון ל"מיינט נתניה" היא מספרת שרה על הדרך אותה עברה.

מתי ואיך החלה המחשבה לעזוב את מיאמי לטובת עליה לישראל?

"ההורים שלי נולדו בארץ אבל נפגשו בארצות הברית, אבא שלי  מאז ומתמיד אמר לי שאין לי ברירה ושיגיע הזמן אני אתגייס, גם לי זה היה ברור כשמש, בבית גם דיברנו עברית, אז לא היתה בעיה עם השפה. כבר בכיתה י''ב התקבלתי  לאוניברסיטה ממש נחשבת בארצות הברית, NYU בניו-יורק והתלבטתי האם לדחות את השירות או לא, אבל בסוף בחרתי לעלות ולהתגייס ובגיל 18.5. בדצמבר 2014, חצי שנה לאחר שעליתי לארץ, התגייסתי. 11 חודש לאחר מכך, יצאתי כבר לקורס קצינים".

למה דווקא נתניה? ואיך שומרת על קשר עם שאר המשפחה?

"אמא שלי נולדה בנתניה, וכך גם כל משפחתה ואני גרה יחד עם סבתא שלי. אני הבכורה במשפחה, אחי עלה לפני שנתיים ארצה וכיום הוא במסלול השלמת קצונה, כלומר כבר סיים בה''ד 1 ועובר הכשרה של קצין לתפקיד הייחודי שלו, אחותי הקטנה עלתה ארצה לפני חצי שנה והחודש היא תתגייס לתפקיד תצפיתנית. ההורים מגיעים ארצה באירועים מאוד מסוימים למשל כשיש טקסים, טקסי סיום קורסים, בגיוסים של אחיי הצעירים, בפעם האחרונה ההורים הגיעו לשבועיים בפסח האחרון".

שרה נוריאלי | צילום: דובר צה"ל

ספרי על המסלול הצבאי שעברת?

"בטרם התגייסתי רציתי להיות חובשת קרבית, באתי במטרה לעזור לאנשים ופחות התחברתי ללוחמה. כשניגשתי לצו ראשון הורידו לי את הפרופיל כי טענו שאני לא גבוהה מספיק, אבל לא ויתרתי ובסוף קיבלתי אישור חריג להתמיין להיות חובשת קרבית, רגע לפני הקורס בוטלו המיונים ואז התחברתי לתפקיד של מדריכת חילוץ.

"אחרי קורס הקצינים עשיתי השלמה חילית שלאחריה שובצתי  כעוזרת קצין אגף מבצעים במחוז דרום של פיקוד העורף. בתפקיד הזה שירתתי כשנה וארבעה חודשים ואחר כך עברתי לתפקיד קצינת הדרכה בענף מפקדות לעוד שמונה חודשים ועכשיו, מזה חמישה חודשים, אני קצינת מבצעים של מחוז צפון. אני לא יודעת מה יהיה עוד שנה אולי אמשיך בקבע או שאצא ללמוד באוניברסיטה מנהל עסקים ויחסים בינלאומיים".

שרה ומשפחתה | צילום: דובר צה"ל

יש איזה חוויה ייחודית שאת יכולה לספר מהשירות הצבאי?

"לפני שנה כשהייתי במחוז דרום, היה ביקור של מפקד המשמר הלאומי בקולורדו, אני הדרכתי אותם והובלתי את המפגש הזה, וזה הרגיש לי שאני יכולה לתעל את האמריקאיות שבי לעניין פרקטי".

מה אוהבת לעשות בסופי השבוע בנתניה?

"רוב החברות שלי הן מהשירות הצבאי, כך שאין לי ממש חברות בעיר, אז אני אוהבת לצאת עם חברות מהצבא אבל בנתניה אני אוהבת ללכת אל החוף ולצפות בשקיעה".