כיצד התמודדה משלחת תלמידי אורט לייבוביץ' עם שאלת הכיבוש?למעלה מימין: סתיו ירחי, סאמי רויטברוד, רוני מאיר, עדי איצקוביץ', ואיציק זוארץ.
למטה מימין: עדנה סגל ואריאל אוקון

 חמושים בחבילות תמרים ובבקבוקי שמן זית יצאו חמישה תלמידי י"ב מבית הספר השש שנתי "אורט לייבוביץ'" בנתניה לעיר סטוונגר שבנורבגיה. זו הייתה הפעם הראשונה שמשלחת של בני נוער יצאה לעיר הרביעית בגודלה במדינה הקפואה, מאז חתמה על ברית ערים תאומות עם נתניה.

בני הנוער סיפרו כי הביקור היה משמעותי במיוחד, לנוכח הביקורת הרבה המושמעת על ישראל בנורבגיה. סטוונגר נמצאת במחוז רוגלנד ואוכלוסייה מונה כ-120 אלף תושבים.

התלמידים עדי איצקוביץ', רוני מאיר, סתיו ירחי, אריאל אוקון וסאמי רויטברוד יצאו לביקור מלווים במורה להיסטוריה עדנה סגל ובמורה לערבית איציק זוארץ שהתחבב באופן מיידי על המארחים. חברי המשלחת מספרים כי הוא היה עבורם מעין גשר בזכות העובדה שהוא מנחיל את השפה הערבית לתלמידיו.

בני הנוער ביקרו בשלושה בתי ספר, התמודדו עם שאלות לא פשוטות וסיפרו כי "שברו את הקרח הנורבגי". בעקבות הביקור המוצלח מתוכנן ביקור גומלין בספטמבר 2018 של בני נוער משני בתי ספר בסטוונגר.

שאלות על הכיבוש

מנהלת ערים תאומות באגף קשרי החוץ של נתניה, עדנה שפיצר, מספרת כי הסכם הערים התאומות עם סטוונגר נחתם בשנת 1997. "עד כה לא התקיימו קשרי גומלין בין בני הנוער משתי הערים", היא מסבירה. "לפני שמונה שנים נכנסתי עם נציגי עירייה נוספים לבית ספר שאיתו חשבנו ליצור קשר. מנהל בית הספר סיפר לנו שאביו עבד באו"ם וכילד הוא גדל ליד מחנה פליטים בלבנון. 'אם תצליחו להביא לכאן תלמידים שיוכלו להתמודד עם שאלות על הכיבוש, אז טוב', הוא אמר לנו. אף תיכון בעיר לא היה מוכן לקחת על עצמו כזו אחריות ולהטיל על תלמידיו תפקיד כה כבד ורב אחריות. בעקבות זאת - לא נוצר כל קשר".

מנכ"ל בית הספר אורט לייבוביץ', ורד דברת, מספרת כי ברבות השנים נוצר קשר וירטואלי בין קבוצות בני נוער משתי הערים: "התלמידים שלנו קיימו קשרים דרך הפייסבוק עם עמיתיהם בסטוונגר", היא מספרת. "אולם למעט נציגות פוליטית של סטוונגר, לא הגיעה לבית הספר משלחת תלמידים".

התלמידה עדי איצקוביץ' מסבירה כי מה שמייחד את המשלחת הוא שבני נוער הם אלו שיזמו את המהלך: "אני גאה לומר שהמשלחת הזאת התחילה כיוזמה שלי", היא אומרת. "אני גאה שזה הצליח ואסירת תודה על כך שהיו סביבי אנשים טובים שהוציאו את זה לפועל ביחד איתי. הרמנו את המשלחת מאפס ועשינו זאת מתוך הרגשה שקשה לתאר במילים, פשוט רצינו לתת משהו מעצמנו, רצינו משהו ציוני".

איך התחיל הפרויקט?

"זה התחיל מהפרויקט 'מסבירים צעירים' שבית הספר השתתף בו. קמה קבוצת מסבירים שמטרתה לשתף נוער מהעולם בחוויות שלנו ולייצר מציאות מאוזנת שאינה נמצאת ברשתות העולמיות. המשכנו לבד לקיים קשר באמצעות הפייסבוק עם נוער פעיל פוליטית בעיר התאומה בנורבגיה, אבל פייסבוק הוא לא מציאות. ניגשתי למנהלת ואמרתי: 'טסים'. היא נתנה לי אישור. תכננתי לו"ז ועלויות, הכל בתיאום עם המורים המלווים, כולל תרגומים לאנגלית ולנורבגית והגעה של חברי פרלמנט מנורבגיה לשיחה בת שעתיים איתנו בבית הספר".

מול הדעה הקדומה

המשלחת הגיעה לנורבגיה לאחר הכנה דקדקנית שחוותה בישראל. "רוב השאלות שהופנו אלינו היו על חיי היום יום שלנו", מספר התלמיד אריאל אוקון. "הם שאלו על חיי בית הספר, אוכל, כדורגל, והתעניינו מאוד בגיוס החובה בגיל 18. הם ניסו להשוות את זה לגיוס אצלם בגיל 18, כאשר מי שלא רוצה להתגייס - מוותרים לו".

מי שסייע רבות הוא המורה לערבית איציק זוארץ. "היו שתי אינטראקציות שקשורות לעובדה שאני מורה לערבית", הוא מספר. "אחת, כשתלמידי נתניה וסטוונגר הגיעו לביקור בפארק, שאליו הגיעה גם קבוצה של פליטים סוריים. הם נזקקו לעזרה בתרגום ופנו אליי. ופעם נוספת בביקור בבית הספר, כשהתלמידים נשאלו שאלות על ידי פליטה, בערבית, ואני תירגמתי, מכיוון שהיא לא דיברה אנגלית".

"היינו שגרירים", אומרת סתו ירחי. "עמדנו מול הדעה הקדומה שאנחנו לא 'ישראל' אלא 'פלסטין'. אמרו לנו שנגיע לבית ספר שיש בו מהגרים מוסלמים. כשאמרו לנו 'אתם לא ישראל', דיברנו על יצירת גשר בין הצדדים. הסברנו שאנחנו חיים בישראל ומייצגים שותפות. דאגתי לא להתעמת. הרגשנו שמצאנו פרטנר".

איצקוביץ': "מהגרת סורית שהגיעה בתחילת השנה לבית הספר הצביעה ושאלה - 'למה אתם אומרים 'יזראל', אני מכירה רק 'פלסטין'. אמרתי לה: 'אי אפשר למחוק עם. את מוחקת את העם שלי ומגבירה את הסכסוך'".

בני הנוער מספרים כי המארחים היו תומכי ישראל. "המארחת שלי לא קנתה פירות ים ובשר חזיר, במטרה שנרגיש נוח", מספרת איצקוביץ'. "היא ניסתה להבין מה זה 'ישות פלסטינית', מהי 'גדה מערבית' איפה הקו הירוק עובר ומה זה בדיוק גדר הפרדה או מה הקטע של חמאס ופת"ח. עניתי לה. אני יודעת שהתשובות שלי הובילו אותה להבנה מסוימת, ואני יודעת שהיא תעביר את זה הלאה לחבריה. הקשר שנרקם בינינו לבין המארחים שלנו, הוא בעיניי ההצלחה הגדולה של המשלחת".

התלמידה רוני מאיר מספרת כי משימת ההסברה לא הייתה פשוטה, אך הושלמה בהצלחה: "הציפייה הייתה שנמצא הרבה קולות נגד המדינה שלנו. בבוקר הראשון לאחר שנחתנו בנורבגיה, הלכנו לחטיבת ביניים, העברנו פרזנטציות על ישראל בנושאים מגוונים כמו המקומות החשובים והנופים בישראל, קבלת השבת והתרבויות השונות במדינה. המצגות נעשו מול תלמידים בכיתות ח', ט' ו-י' והופתענו לדעת שעוררנו התעניינות.

 זה היה מאוד חשוב לנו להסביר לתלמידים על החיים שלנו בארץ ושלמרות הפער, יש לנו חיים די דומים בסך הכל. ביום שישי הגענו לקבלת שבת שאותה העברנו ל'ארגון ידידי נתניה', קהילה אוהדת ישראל. הופתענו לגלות כמה אוהדים יש לנו. עשרות אנשים הגיעו במיוחד כדי לחוות קבלת שבת ישראלית. עלינו לדבר מול כולם, הסברנו על החוויה של להיות מתבגר בישראל ועל השירות הצבאי שבדרך".