יעל שחמון (59, פרדסיה) מנהלת תחום טיפת חלב במחוז השרון במכבי שירותי בריאות, העובדת כאחות כבר 38 שנים, קבלה תעודת הוקרה מנשיא המדינה לכבוד יום האחות הבינלאומי, על פרויקט מיוחד שיזמה לטיפול בתינוקות פגים והוריהם.

יעל שחמון ואות הנשיא. צילום מכבי

יעל נולדה וגדלה בקיבוץ להבות הבשן שבצפון. כבר כשהייתה בת 18 נשלחה יעל ללמוד אחיות במסגרת העתודה הצבאית. לאחר שסיימה את לימודיה התגייסה כאחות צבאית ושירתה כאחות במחלקת ניתוחי לב בבית החולים תל השומר, במהלך השירות אף הוקפצה לטפל בפצועים בשטח במהלך מלחמת לבנון הראשונה "הבחירה הייתה מאוד טבעית. מגיל צעיר אהבתי לטפל ולדאוג לאנשים. ידעתי שהמקצוע שלי יהיה בתחום הזה. אני מתאהבת במקצוע הזה כל יום מחדש" היא מספרת. לאחר שהכירה את בעלה עברה לדרום לקיבוץ עין גדי. היא עבדה כאחות הקיבוץ במשך שמונה שנים ואז חזרה להתגורר במרכז הארץ. מאז ועד היום, כבר 25 שנים, היא אחות במכבי שירותי בריאות.

היא החלה את דרכה  במכבי במרפאת אחיות והייתה מחלוצות ההקמה והפיתוח של טיפות החלב בקופות החולים. היא נמנתה על צוות מרפאת טיפת החלב הראשונה של מכבי בתל  מונד ומאז התאהבה בתחום "לטפל בתינוקות בני יומם זאת אחריות ענקית. אני אחראית על הבריאות שלהם, על התפתחות טובה, לזהות אם יש חלילה בעיה ולטפל בה באופן מיידי זה משנה ולפעמים מציל את חייהם ואין סיפוק גדול מזה" מסבירה יעל.

במשך השנים מילאה תפקידים שונים ויזמה פרויקטים פורצי דרך בתחום היא התקדמה וכיום היא אחראית על תחום טיפת החלב במחוז השרון. "מדובר בתפקיד מאוד מאתגר ומספק. במחוז השרון יש את מספר טיפות החלב הגדול ביותר בהשוואה למחוזות מקבילים, ילודה מאוד גבוהה, הרבה משפחות צעירות וזה דורש מאיתנו כל הזמן להתפתח ולהשתפר למען המטופלים".

לכבוד יום האחות, הודיע נשיא המדינה, ראובן ריבלין כי יעניק מספר תעודות הוקרה לאחיות הבולטות בהישגיהן, פועלן ועבודתן מול המטופלים. מתוך מאות מועמדות שהוגשו לחבר השופטים מטעם בית הנשיא ומשרד הבריאות, נבחרה יעל שחמון לקבל תעודת הוקרה מיוחדת מהנשיא.

בארוע מרגש שהתקיים בבית הנשיא בירושלים החודש קבלה יעל את תעודת ההוקרה בשם הנשיא. את תעודת ההוקרה היא קבלה עבור פרויקט מיוחד ויוצא דופן שיזמה לטיפול וליווי צמוד של תינוקות פגים והוריהם לאחר השחרור מבית החולים "שנים של מפגש עם תינוקות פגים והוריהם הביאו אותי למסקנה שהם זקוקים לטיפול מיוחד וליווי צמוד. הכול שונה- הטיפול, התזונה, השאלות, הרגישות. הם זקוקים ליחס פרטני וצמוד ומשם עלה הרעיון ליזום את הפרויקט הזה. התרגשתי עד דמעות לשמוע שנבחרתי. ביום יום קהילת האחיות עושה עבודת קודש ואף אחת לא חושבת על פרסים או תעודות הוקרה. לשמוע שנשיא המדינה מעריך ומוקיר את העבודה שלנו זה מאוד מרגש"