כתבים: אור משהדי ואביב חנוכה
צלמים: שלומי חנה, דליה בוסי, אביב חנוכה, אור משהדי

השבוע שקדם למשחק אופיין באווירה מאוד מיוחדת, משמעותית ומלכדת. בית הספר שרת נצבע בצבעי הנבחרת צהוב שחור, מהלבוש של תלמידי בית הספר והמורים ועד לעצים ולשער בית הספר שכוסו בשלטים צהובים של תמיכה ופרגון לכל אחד משחקני הנבחרת וארגון האוהדים. בכיתות עברו נגנים עם תופים ושרו שירי מורל ועידוד כדי להעלות את המוטיבציה והשמחה בקרב תלמידי התיכון. החגיגה הגדולה נמשכה גם בהפסקות כאשר כולם שרו, תופפו ופרגנו לשחקני נבחרת הכדורסל של תיכון שרת מנתניה.

יום המשחק, יום חמישי, ה-5.1.17, הגיע ואיתו גמר אליפות התיכונים שאליו הגיעה הנבחרת הבית ספרית אחרי מסע ארוך של משחקים ובעיקר ניצחונות המשחק.

ההתרגשות הייתה בשיאה, הרגשנו שבית הספר שרת הוא משפחה אמתית, שזו לא רק סיסמא. לעיר הבירה, בה התקיים המשחק יצאו כ-13 אוטובוסים ובהם כ-650 תלמידי כיתות ט' -י"א, מורים, הורים, מתרגלים ואפילו בוגרי בית הספר שמיצגים את בית ספר שרת ואת העיר נתניה. אירוע לוגיסטי מורכב. כאשר האוטובוס יצא לדרך כל שחקן בנבחרת הכדורסל קיבל באופן אישי מכתב הערכה ממנכ"ל בית הספר שרת רוני גבאי על ייצוג בית הספר בגאווה, על דוגמה אישית ומופת לרוח לחימה, רצון, התמדה, חברות ומצוינות.

תלמידי בית הספר קיבלו חולצה ודגל והמורים והמשפחות קיבלו צעיפים. המאמץ הבית ספרי ליצירת אווירה מאחדת ומלכדת נשא פרי ואכן זה הורגש.    

                                           

הדרך ארוכה ומפותלת 

המשחק היה אירוע שלו חיכו כל תלמדי בית הספר בקוצר רוח, מאותו ''משחק עליה'' שבו נצחה הנבחרת ובעצם ״חתמה״ את עלייתה לגמר. כל בית הספר ״שרת״ היה מרוכז במשחק, הדיבורים על המשחק במסדרונות בית הספר, שירי העידוד, הרצון לנצח צצו מכל פינה. אך לפני ההגעה לאותו רגע השיא ראוי להתחיל במעט רקע והסבר על המאורע.

בבית הספר ''שרת'' לנבחרת הכדורסל יש מקום מיוחד, מאחד, מקום של כבוד לחברי הנבחרת והקהל שנותנים הכל למען הניצחון. מתחילת העונה תלו תלמידי בית הספר את תקוותיהם בנבחרת אחרי כשנתיים שבהן לא העפילה הנבחרת לשלבים האחרונים של הטורניר. השנה הנבחרת הראתה כישרון, יכולת ובעיקר רצון מחודש לסיים כאחד מבתי הספר הטובים במדינה בליגת התיכונים לכדורסל.

בהתחלה אף אחד לא חשב על גמר, אך לאט לאט נוצחו עוד ועוד משחקים, לכל אורך עונה שחקני הנבחרת : רז אדם, אופק מלכה ויאיר קרביץ סיפקו תצוגות כדורסל ברמות הגבוהות ביותר עם סטטיסטיקות ונתונים שהדהימו את כל הליגה, וגם את הקהל שנהנה ותמך בקבוצה לאורך כל הדרך (גם בהפסדים המועטים).

עם התקדמות העונה והצטברות הניצחונות, כך גברו גם התקוות לזכות בגביע האליפות, והזיכרונות מאותה האליפות בעונת 2005-2006 הציפו את מסדרונות בית הספר דרך סיפורים מאחים גדולים שלמדו בבית הספר ומורים שהיו חלק מצוות בית הספר באותן השנים.

לפני הגמר יש חצי הגמר

העונה חלפה והמתח הגיע כמעט לשיאו בשלב חצי הגמר נגד הגימנסיה ראשון לציון, כרגיל בשלבי האליפות המתקדמים מתקיימים זוג משחקים (משחק ביתי אחד לכל אחת והקבוצות). במקרה של שוויון בניצחונות כלומר 1-1 בסדרה, הניצחון יוענק לקבוצה בעלת הפרש הנקודות הגבוה יותר כך שכל סל יכול להיות גורלי ומכריע אפילו במשחק שנגמר בניצחון ''זוהר'' של שלושים הפרש, וכך היה, נבחרת הגימנסיה ראשון לציון הגיעה אל בית ספר שרת נחושה במוטיבציה לנצח וכך מנגד גם נבחרת בית הספר ״שרת״.

עם סיום הרבע הראשון נראה היה שאנו עומדים בפני ניצחון מוחץ לבית הספר שרת, שחקני הגימנסיה לא הצליחו למצוא פתרון לשלשות של ילד הפלא של הבית ספר אופק מלכה שלא הפסיק לקלוע מטווח השלוש, ורז אדם שהשתלט על המשחק וקלע מעל 20 נקודות, ובתחילת הרבע הרביעי ההפרש עמד על מעל לשלושים נקודות אך מספר דקות מועטות לפני סיום המשחק נבחרת הגימנסיה עשתה שינוי והורידה את ההפרש ל-23 מספר שאולי אכן משקף ניצחון אך רחוק מלהבטיח את המקום בגמר לאור שיטת ההכרעה בסדרה. המשחק נגמר בשמחה רבה אך גם בחשש רב מצד האוהדים, כאשר שוחחתי עם אחד האוהדים של הקבוצה עידן שלום, שאלתי מה הוא מרגיש בעקבות הניצחון הוא אמר לי: ''אומנם נכון שניצחנו ותמיד כיף לנצח, אבל עכשיו הכל תלוי בנו, הכל יכול לקרות כשנשחק בחוץ והגמר עוד לגמרי רחוק''.

הרגע הגדול של העונה

למשחק החוץ מול הגימנסיה יצאו מספר מצומצם יחסית של תלמידים שהרכבם היה בעיקר ''גרעין'' העידוד של הנבחרת, שהצליחו להישמע היטב למרות החיסרון היחסי במספר המעודדים. עם תחילת המשחק שחקני נבחרת הגימנסיה שלטו במשחק באופן כמעט מוחלט, זאת למרות תצוגות כדורסל טובות מאוד של שחקני נבחרת שרת, רז אדם ויאיר קרביץ. התוצאה עמדה על שלושים והזמן הלך ואזל, המשחק עמד להיגמר בניצחון של הגימנסיה והפסד של שרת בסדרה לאור הבדלי ההפרשים, 24 לעומת 23. כאן הגיע הרגע הגדול של המשחק ואולי אפילו של העונה, רז אדם עמד על קו העונשין כדקה לפני סיום המשחק, קלע בקור רוח את הזריקה הראשונה ובזריקה השנייה בתעוזה שאין כמוה זרק את הכדור במכוון כך שייפגע רק בחלק הקדמי של הטבעת, הכדור חזר אליו, רז תפס את הכדור החוזר וקלע שתי נקודות שהכריעו את ההתמודדות לטובת נבחרת בית הספר שרת, והבטיח את עליית הנבחרת לגמר.

משחק הגמר – מתמודדים על האליפות

המסע לגמר, למלחה נמשך שעה וארבעים דקות של נסיעה שמולאה בשירי עידוד, כשהתלמידים הגיעו לירושלים מלחה נצבעה בצהוב. כולם לבשו חולצה צהובה, נופפנו בדגלונים צהובים ותלו שלטי תמיכה בנבחרת. אירוע הגמר נפתח בטקס ממלכתי בסימן רוח ספורטיבית, כבוד, ומשחק הוגן. נכחו בו מכובדים רבים ביניהם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת. מיד אחרי הטקס הממלכתי, הייתה הופעה של שניים מחברי הלהקה הנתניתית ''קפה שחור חזק'' שעלו ושרו את מיטב להיטיהם וזכו לשיתוף פעולה מהקהל משני צידי היציעים. הקהל שר את השירים וגם רקד להם, האווירה בהיכל הייתה חיובית לגמרי ועם סיום שירת ההמנון הלאומי נשמעה שריקת הפתיחה של גמר אליפות התיכונים ''שרת'' נתניה באימונו של איתי לוי (בצהוב) נגד ה''חדש'' תל אביב באימונו של נחום סגל (בכחול). עם שריקת הפתיחה החלו גם שירי העידוד משני צידי המגרש שכמעט וגברו על שריקות השופטים, נבחרת שרת פתחה מצוין בעיקר בזכות יובל בן טולילה, שחקן הנבחרת שהתברר כאקס פקטור של הנבחרת במשחק הגמר ובלט מעל כולם. הרבע הראשון נגמר בהפרש דו סיפרתי לטובת נבחרת בית הספר ״שרת״. ברבע השני החל המשחק להתאזן בעיקר בזכות התקפה טובה של נבחרת תיכון חדש והרבה איבודי כדורים מצד הנבחרת בצהוב שהובילו לסיום הרבע השני בתוצאה 31-37 לטובת נתניה. במחצית הוענקו פרסי העונה. פרס שחקן העונה הוענק לשחקן נבחרת בית הספר ״שרת״, שבלט לאורך כל העונה.

הלחץ גובר, והאקס פקטור של נתניה לא מאכזב

מתחילת הרבע השלישי הפגינו שחקני תיכון ''חדש'' תל אביב יכולת מצוינת על הפרקט ופתחו ריצת 15-0 שבה מעל כולם בלט שחקן המפתח של תיכון ''חדש'', עידן אלבר, מהצד השני המשיך האקס פקטור של נתניה, יובל בן טולילה לייצר נקודות רבות ואיתן גם ריבאונדים (20 נקודות כבר ברבע השלישי) בליוויו של אופק מלכה שלקח אחריות ברגעי הלחץ, ריכז וייצר נקודות, השאירו השניים את נתניה במשחק, וכך נגמר הרבע השלישי ביתרון כמעט מינימלי לטובת נבחרת תיכון ''חדש'', 51-53.

הרבע הרביעי היה כמעט לכל אורכו צמוד ומותח. ניתן היה לחוש את המתח בשיאו גם מצד האוהדים וגם מצד השחקים משני צדי המגרש שאיבדו כדורים רבים. כארבע דקות לסיום התמודדות עמדה התוצאה על 67-58 לטובת תיכון ''חדש'' תל אביב, נבחרת בית הספר שרת ניסתה לחזור, וכמעט שהספיקה אך לצערה זה פשוט לא הספיק והמשחק נגמר בניצחון שכולו היה כחול,  63-74 לנבחרת תיכון ''חדש'' תל אביב.

ניצחון כחול, גמר מלהיב והיסטורי שכולו צהוב

מנגד לחגיגות הנפת הגביע והשמחה הרבה מצד שחקני ואוהדי נבחרת תיכון ''חדש'' תל אביב עם אמר אחד מאוהדי הנבחרת בצהוב, דור זהביאן, על תחושותיו בנוגע להפסד:'' כואב שהפסדנו, אבל עשינו היסטוריה, אחרי אחד עשר שנים שלא היינו בגמר, הצלחנו לעשות זאת. עשינו הכל אבל זה פשוט לא הספיק, אני עם הראש לשנים הבאות, נחזור שנה הבאה וננסה לעשות את זה שוב, אין ברירה אחרת.'' כאשר סיימו שחקני הנבחרת את השיחה עם המאמן נחום סגל התפנה לשיחה גם שחקן הנבחרת יובל בן טולילה, שסיים עם דאבל דאבל מרשים של מעל ל-20 נקודות ו-10 ריבאונדים.

איך הייתה ההכנה למשחק, מה עושים שונה לפני משחק שכזה, ומה אתה מרגיש בנוגע להופעתך המרשימה למרות ההפסד?

בנוגע להכנה, התמקדנו בזיס ואלבר, ידענו שהם השחקנים המובילים של הנבחרת של תיכון ''חדש'', רצינו להשאיר את שניהם מתחת לשלושים נקודות וגם הצלחנו בכך, אך נפגענו משחקנים אחרים. בנוגע למשחק שלי באופן ספציפי, יש ימים טובים וכנראה נפלתי על אחת כזה, לצערי זה לא הספיק.''

שלי בנבנסטי, אחת המורות אמרה: "העידוד והאווירה מראים על הגיבוש הבית ספרי. שיש מטרה אחת כולם מתגייסים אליה". לילך יוסף מורה נוספת מבית הספר הוסיפה: "ואוו איזה התרגשות, חוויה גדולה ומשמעותית  אין לי מילים"

רוני גבאי מנכ"ל בית הספר שרת אמר, "בית הספר שרת הוא למצוינות רב תחומית. מצוינות בחינוך לערכים חינוכיים חברתיים, מצוינות פדגוגית וחדשנית, מצוינות בשיתוף ובמעורבות, ומצוינות בכדורסל. אנו בבית הספר שותפים מלאים במאמצים להצלחת פרויקט הכדורסל הבית ספרי, הצלחת הנבחרת היא הצלחת בית הספר ". כדורסל הוא משחק שמסתמך על שיתוף פעולה אנושי, המצוינות האישית חשובה אבל חשובה יותר ממנה המצוינות הקבוצתית. גבאי הוסיף: "זה הישג גדול מאוד להגיע לגמר ולזכות במקום שני אחרי 10 שנים של עבודה קשה ואנחנו מאמינים שכל התלמידים שהגיעו מבית הספר שרת מנתניה זכו בחוויה מאוד משמעותית שתיזכר לדורות. בכל זאת לא כל יום מגיעים לגמר, והיה פה גיבוש של כלל השחקנים וגם כלל בית הספר.

 

 

, מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו