שלו חזוט. "הייתי במרחק נגיעה מהמקום הראשון" (צילום: אסף פרידמן)

שלו חזוט בן ה‑16 מנתניה קטף את מדליית הכסף באליפות העולם עד גיל 18 בג'יו ג'יטסו, שנערכה באבו דאבי. הנער גדל בשכונת רמת פולג ולומד בתיכון אלדד בעיר. ביום שישי שעבר הוא עמד על הפודיום בעיר הבירה של איחוד האמירויות נסער ונרגש.

חזוט התחרה בלי סמל ישראל על חולצתו. "חשבתי על זה שפספסתי את המקום הראשון בקרב נגד המוסלמי מאבו דאבי, חשבתי על זה שעל התלבושת שלי לא מופיע סמל מדינת ישראל, על זה שלא משמיעים את ההמנון שלנו, אבל אמרתי לעצמי, 'אתה כאן ואתה ישראלי, וזה ניצחון", הוא אומר.

ביום ראשון הוא נחת בארץ, וביום שני בבוקר כבר חזר לבית הספר. את פניו קיבל שלט ענק: "ברוך הבא שלו חזוט סגן אלוף העולם שלנו. גאים בך ואוהבים אותך כל תלמידי ומורי בית הספר".

עד גיל 13.5 שיחק חזוט כדורגל במכבי נתניה. במקרה הציעו לו לבוא לראות אימון בג'יו ג'יטסו, והוא התאהב בספורט הזה.

"זה ספורט שמבליט מאוד את הכבוד", הוא מסביר. "יש כבוד על המזרן, וזו היתה נקודת החיבור בשבילי. למדתי לקבל הפסדים. בהתחלה הכניעו אותי פעמים רבות, והיה לי קשה, ובתחרות הראשונה לא זכיתי בשום מדליה, אבל לא נשברתי. בכל אימון נהניתי יותר".

ב‑2017 כבר זכה חזוט באליפות ישראל ובמקום השני באליפות אירופה בפורטוגל. בתחרות באבו דאבי לדבריו היתה ההתרגשות בשיאה. "הקרב הראשון היה נגד היריב השוודי, והלך לי בדיוק כמו שרציתי, הפלתי אותו ושלטתי בו כל הקרב", הוא מספר.

"הקרב השני היה נגד היווני. עליתי עליו וביצעתי בו חניקה. מתברר שזו היתה חניקה עד אובדן הכרה, וניצחתי. לפני זה הוא הספיק לנשוך את היד שלי. אחרי הקרב הוא סימס לי שהפסיד כי היה לו קלקול קיבה".

חזוט הגיע לקרב הגמר. "עליתי בהתרגשות ענקית. מולי עמד יריב מאבו דאבי, גבוה ממני בראש. אלו היו ארבע דקות של קרב, והוא ניצח בסוף. אני חושב שהייתי במרחק נגיעה מהמקום הראשון, וזה קצת מתסכל, אבל זו רק ההתחלה אצלי. למרות ההפסד המצלמה תפסה אותי מעל ליריב". תמונה של הקרב התנוססה על שער של עיתון מקומי באיחוד האמירויות.

על ימי התחרות במדינה המוסלמית הוא מספר כי בכל רגע היתה הקבוצה מוקפת במאבטחים. "התגוררנו במלון נפרד מהמשלחות האחרות ולא התערבבנו עם מקומיים בכלל. החוויה היתה מדהימה. ולמרות שלא היה דגל ולא היה המנון, הנה אנחנו מנתניה זוכים במדליות, והנה אני, הישראלי, עומד על הפודיום וכן, זו גאווה".

אמיר בוארון, מנהל בית הספר לאמנויות לחימה בנתניה והמאמן של חזוט, נחשב ליצרן של אלופים. "אצלי מתאמנים (בנים ובנות) כ‑14 פעמים בשבוע אימונים אינטנסיביים עם משמעת ברזל", הוא אומר.

לתחרות העולמית בדובאי יצאו מבית הספר של בוארון עשרה חברי נבחרת, ושבעה מהם חזרו מדליסטים: משי רוזנפלד היא אלופת עולם עד גיל 21; אמיר אלרואי זכה במדליית ארד עד גיל 21; ברק מיוחס זכה במדליית ארד עד גיל 21; שרה קובלייב (חירשת) היא סגנית אלופת עולם עד גיל 18; ירין שריקי מהתיכון ש"י עגנון הוא סגן אלוף עולם עד גיל 18; עומרי חביב, מחטיבת הביניים עתיד בכפר יונה, זכה במדליית ארד עד גיל 18, וכמובן חזוט, סגן אלוף עולם עד גיל 18.

"בנתניה יש קסם מיוחד", אומר בוארון. "שלו ניצח בכוח רצון ובנחישות. הילדים מנתניה מחוספסים. קל להוציא מהם אלופים".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו