מתנדבי "הגג" בנתניה. פועלים למען החברה  (צילום: אסף פרידמן)

לינוי ורדין סגרה מעגל כבר בגיל 23, כשהגיעה כסטודנטית לבית הספר שז"ר, שבו למדה בילדותה, והפעילה בו פרויקט "בנות מצווה", שהיה כה חסר לה כשהייתה בת 12.

מיכאל שמייצר, 25, מתנדב בפרויקט בישול בין-דורי, ומרגיש שהוא "נוגע בזכרונות". סתיו כראדי, 23, פוגשת את הפנים המגוונות של תושבי נתניה, והם מספרים לה על הקשר הרגשי שלהם לעיר.

ואילו נועה ישי, 24, מארגנת הרצאות בפאבים בלילות, ומספרת, שהפופולריות שלהן נסקה עד כדי "רשימת המתנה".

ארבעת הצעירים הללו פועלים במסגרת "הגג" - מרכז הצעירים בנתניה, שממוקם על גג אחד הבניינים ברחוב שטמפפר בעיר. בשבוע שעבר חוגג המרכז חמש שנים להקמתו. הוא פועל למען צעירי העיר, בני 35-18.

כמו כן, הוא מספק חלל למידה, הכולל אינטרנט, מדפסת, פקס, מטבחון, חדר ישיבות וגג, לפגישות או למנוחה, וכן מפעיל פרויקטים לטובת הקהילה בעיר. השבוע, לכבוד יום הולדתו, שופץ המבנה, וכן התקיים בקרבתו מופע משותף של מוקי ושל עברי לידר, על גג משאית בלב הרחוב.

נותנים ומקבלים

במרכז פועלת "קבוצת מנהיגות", שחבריה עושים זאת בהתנדבות, בתמורה למלגת לימודים, בשיתוף מפעל הפיס. לקבוצה מתקבלים כ-20 צעירים תושבי העיר, והם עוברים הכשרה מקצועית בת שלושה חודשים.

מנהלת מחלקת הצעירים בעירייה, מאריתו קבדה, מובילה את חזון "הגג", בהנחיה ובתמיכה של ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, בעקבות יוזמתה להקמת המקום. קבדה אומרת, שאת עתיד "הגג" היא רואה בהתחדשות ברוח הזמן: דיור לצעירי נתניה, תעסוקה מתאימה והכנה לחיי משפחה והורות.

"הצעירים הם הנכס היקר ביותר לפיתוח חברה חזקה. בחמש שנות פעילות 'הגג' השתנה דור הצעירים והשתנו צרכיו. העיר הבינה, שתושביה הצעירים מחפשים עולם תוכן נוסף שימלא את שעות הפנאי. תפקידנו לייצר תשתית, ולהביא צעירים לפעול למען עצמם. בכוונתנו להקים קהילת אומנים, בעיקר מתחום המוזיקה והתיאטרון. החזון הגדול הוא להקים קהילת צעירים יצרנית, שמתוך 'הגג' תשלח זרועות לכל תחום בעיר. נמשיך לפעול לעידוד יזמות אישית, להרחבת מקורות תעסוקה, ולמציאת פתרון למצוקת דיור. יהיו אפילו קורסים וסדנאות בנושא הורות, כי היום מתחתנים בגיל צעיר יותר".

לינוי ורדין, 23, סטודנטית לעיצוב פנים ולתקשורת חזותית במכללה למינהל בראשון לציון, מספרת, כי הגיעה ל"הגג" "כמו כל סטודנט שמחפש עזרה בשכר לימוד. שמחתי לגלות, שבצד המלגה יש פרויקט התנדבות כערך מוסף". כשנדרשה לחשוב על פרויקט חברתי, החליטה לינוי להקים פרויקט בנות מצווהף, בעבור תלמידות בית הספר שז"ר, בשכונת מגוריה בנתניה.

"רחלי ליבוביץ', סטודנטית לחינוך בבית ברל, ואני, זיהינו יחד, שיש פרויקטים לבני מצווה", היא מספרת. "הבנים עולים לתורה, נוסעים לכותל וחוגגים עם המשפחה. לעומת זאת, כך גילינו, הבנות אינן זוכות לפרויקט משלהן. שתינו חשבנו שהיינו שמחות להשתתף בפרויקט כזה כשהיינו בנות 12, כך שהוא בהחלט בא, בעיקר, מהחסך שלנו".

ורדין וליבוביץ' הצליחו לגבש קבוצה של 16 בנות מצווה מבית הספר שז"ר בעיר, שאינן מפספסות את המפגש השבועי. "זאת תקופת מעבר בין היסודי לחטיבת הביניים, ויש הרבה מה לחזק", אומרת ורדין.

מיכאל שמייצר, 25, סטודנט למדעי המדינה, ליחסים בין-לאומיים ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, מתנדב עם ניקול סניצר, בפרויקט בישול בין-דורי, "home made".

"אנחנו ארבעה סטודנטים בשתי קבוצות עבודה. כל אחד מאתנו פוגש ארבע משפחות מעדות שונות", הוא מספר. "כל משפחה בוחרת לבשל על פי מתכון ביתי אהוב. מצאנו שהאוכל הוא כלי גישור ותקשור. כולם משתתפים בחוויית הבישול, נוצרת דינמיקה מרתקת, ועולים סיפורים משפחתיים מעניינים. משפט אופייני במפגש הוא: 'יא אמא, למה לא סיפרת לנו...'. תוך כדי הבישול מעלים זכרונות, כשמאחורי כל מתכון מסתתר סיפור שהמתין לצאת לאור. הפרויקט שלנו מחבר בין נשים לגברים, לילדים ולנוער, והוא יסתיים בהפקת ספר מתכונים".

סתיו כראדי, 23, סטודנטית למשפטים במכללה האקדמית נתניה, משתתפת בפרויקט: "90 פנים לנתניה".

"פנינו לכ-100 תושבים, המייצגים איכויות שונות וגילאים שונים. הלכנו להכיר אנשים בבתי אבות, במועדוניות נוער, בתנועות נוער, בבתי ספר. הכרנו תושבים חילוניים, דתיים וחרדים, חיילים, ילדים ובעלי עסקים. השיח הוא סוג של לימוד חברתי. אנחנו מתמקדים בשאלה: 'מה אני אוהב בעיר שלי?'. בסיום הפרויקט ניצור סרטון, שירכז את כל צבעי הקשת של העיר".

מתנדבי "הגג" בנתניה. פועלים למען החברה (צילום: אסף פרידמן)

עולים ומזדהים

שאול דמרי, 28, אב טרי לתינוק, סטודנט לתואר ראשון במדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין, מתנדב עם שלומי אשכנזי מאוניברסיטת אריאל, בפרויקט חיזוק זהות ישראלית והשתלבות בקהילה, לעולים חדשים. "הפרויקט שלנו מתקיים בבית הספר השש שנתי 'תמר אריאל' (לשעבר 'שפירא'), עם קבוצה הכוללת עשרה עולים מצרפת ועולה אחד מארצות הברית", הוא מסביר.

"אנחנו מחזקים בהם את הזהות הישראלית. כך, למשל, הלכנו אתם בחנוכה להתנדב בבית אבות, ובשבוע ה'מעשים הטובים' הם מכרו מוצרי מזון, וכך השיגו סכום כסף לחבילות התרומה, שהם הכינו במו ידיהם".

נועה ישי, 24, סטודנטית למשפטים במרכז הבין-תחומי בהרצליה, משתתפת בפרויקט "wize" - מיזם חברתי, הפועל בשש השנים האחרונות למען תרבות חיי לילה וידע, באמצעות מפגשי הרצאות ובירה, בברים ברחבי העיר.

"מרצים פופולריים, מכל מיני תחומים, מצליחים למלא פאבים, מועדונים, מסעדות. בנתניה התקיימו המפגשים במסגרת זו בפאב הוותיק 'אוראנוס'. המעוניינים נרשמים מראש", מספרת ישי, "ואפילו יש רשימות המתנה. ההיענות מצוינת, והאווירה טובה וכיפית".

מאז פתיחת המרכז ניתן בו מענה ליותר מ-120 אלף תושבים צעירים, בתחומים רבים, החל מייעוץ בבחירת מקצוע וכלה בתוכניות מנהיגות והעצמה המתקיימות במקום.