מורה באחד מבתי הספר היסודיים בנתניה הגישה בשבוע שעבר תביעת נזקי גוף נגד משרדי החינוך והעבודה והרווחה, בגין מחלת צרידות, שנגרמה לה, לטענתה, עקב עיסוקה. המורה נאלצה לצמצם את היקף עבודתה לחצי משרה. את התביעה הגישה לבית משפט השלום בנתניה באמצעות עו"ד שרון אילון.

על פי התביעה, המורה החלה לעבוד במשרד החינוך בשנת 2003. במהלך עבודתה, נאלצה לאמץ את קולה בתכיפות, וכל פעולה שעשתה תרמה את תרומתה להתהוות הנזק: "התובעת חזרה יום יום על הפעולה המזיקה, כדי לבצע את תפקידה כמורה בהתאמה לדרישות משרד החינוך, להשתית סדר בכיתה ולהעביר את הדרוש לתלמידיה".

המורה טוענת, כי בשנת 2016 התבקשה על ידי מנהלת בית הספר לעבוד בימי ראשון שש-שבע שעות ברצף, בניגוד להנחיות חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין זה.

מורה בבית ספר (צילום: שאטרסטוק)

כמו כן, טוענת המורה, כי לימדה בכיתות צפופות, שבהן יותר מ-30 תלמידים, בלי אקוסטיקה מתאימה, ובהעדר אמצעי עזר להגברת הקול. "התובעת היתה חשופה לרעש תמידי בחלל הסגור בכיתות, ונאלצה לשימוש מאסיבי בקולה, ולמאמץ בלתי-פוסק של מיתרי הקול, בין היתר, עקב הצורך להנחיל משמעת וסדר לתלמידים בתוך הכיתות".

בהמשך נטען, כי המורה פנתה למשרד החינוך בבקשה לקבל השתתפות לרכישת "מדונה" (התקן של מיקרופון הצמוד לראש), אך נמסר לה כי אין החזרים או השתתפות בגין רכישת המכשיר.

כאשר נבדקה המורה על ידי רופא מומחה לאף, אוזן, גרון, התעורר חשד למחלת מקצוע, והיא הופנתה לרופאה תעסוקתית. זו הנפיקה לה תעודה רפואית ראשונה של נפגע בעבודה. המורה נאלצה לעבור ניתוח להסרת הנגעים שהתגלו במיתרי קולה, בהרדמה כללית, ולהעברתם לבדיקה פתולוגית. בעקבות הניתוח, ירד היקף משרתה של המורה ל-69 אחוזי משרה.

בשנת 2017 הכיר המוסד לביטוח לאומי במחלה כתאונת עבודה, ולמורה נקבעו 12.5 אחוזי נכות, בגין סעיף ליקוי של הפרעות בדיבור, כתוצאה מצרידות קבועה בצורה ניכרת, רטרואקטיבית מחודש יוני 2016.

צילום: אילוסטרציה- שאטרסטוק

בינואר השנה התבקשה המורה על ידי רופא אף, אוזן, גרון, להפחית עוד בהיקף משרתה, עד ל-50 אחוז, מאחר שהופיעו לה "קשרים" חוזרים בשרירי הצוואר. זאת, למרות הניתוח, טיפולי הקול שקיבלה, והשימוש בשני מכשירי "מדונה" שרכשה מכספה.

"המורה אינה מעשנת, לא סבלה מבעיות בקולה לפני תחילת עבודתה, וכן ביצעה את מירב הטיפולים כדי לשפר את מצבה. משרד החינוך לא עשה דבר כדי לשפר את מצבה או להקל עליו, ובכך גרע ממנו", נכתב בתביעה. "המורה תטען, כי הפגיעה גורמת לה הפרעות קשות בתפקודה היום-יומי. היא סובלת מקשיים בדיבור, פעולה הכרחית בשגרה, דבר הפוגע בתפקודה בבית. אולם, הנורא מכל הוא, כי בגילה הצעיר היא צריכה לקטוע את קריירת ההוראה שלה".

את משרד העבודה והרווחה תובעת המורה, בטענה, כי הוא אמון על הפעולות המונעות לפי תקנון ארגון הפיקוח על העבודה, אשר מחייבות נקיטת פעולה למניעת מחלות מקצוע.

המורה טוענת, כי נגרמו וייגרמו לה נזקים, דוגמת הפסדי השתכרות ופנסיה, הוצאות רפואיות ונסיעה, עזרת צד ג' וכן כאב, סבל ואובדן הנאות החיים.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מנוע מלהתייחס לנושאים שהגיעו לדיון בבית המשפט. המשרד יגיב בכתב ההגנה כמקובל".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "נגיב לעתירה בבית המשפט".