אחרי שנתיים במועצה הדתית בנתניה מסכמות תרצה גרינפלד, הדתית-ציונית, ואורה רבין, החילונית, את חברותן במקום שנחשב לשמרני במשך עשרות שנים. "למדנו לצעוק כדי שקולנו יישמע ודעתנו תיחשב", הן מסבירות

גרינפלד היא האישה היחידה בישראל, שביקשה וקיבלה רהיטים וכלי אמבט יוקרתיים לטובת המקוואות. רבין היא חברת מועצה דתית יחידה בישראל הנושאת בתפקיד הגזברית. הן מודות ליו"ר המועצה הדתית, אשר אוחנה, שנותן רוח גבית למהפכה.

"כמו כולם"

"בהתחלה היינו עוף מוזר", הן אומרות, "והגברים לא ידעו איך לקבל את השמעת הקול שלנו. דווקא יו"ר המועצה אוחנה הוא זה שלא הרים גבה, וסלל לנו דרך של פתיחות ושיח מכבד ומקשיב. עם הזמן הפכנו לחלק טבעי מהמועצה, ואנחנו צועקות כשצריך, בדיוק כמו כולם".

תרצה גרינפלד (משמאל) ואורה רבין | צילום: אסף פרידמן

חודש פברואר 2016 היה בעל משמעות רבה במועצה הדתית בנתניה, משתי סיבות: לאחר 17 שנים נבחרה מועצה דתית כחוק. ובנוסף, באותו החודש העביר משרד המשפטים למשרד הדתות הנחיות חדשות בנושא ייצוג נשים במועצות הדתיות בישראל, כתנאי להרכבתן. משרד המשפטים קבע, כי במועצה דתית שבה חמישה חברים, לפחות אחת מהן תהיה אישה, במועצה דתית שבה שבעה חברים לפחות שתיים יהיו נשים, ואילו במועצה דתית שבה תשעה חברים לפחות שלוש יהיו נשים

כך קרה, שבפברואר 2016 התכנסה מועצת העיר נתניה בדחיפות, לישיבה שלא מן המניין, במטרה לאשר את הרכב המועצה הדתית. על פי הנוהל החדש נבחרה למועצה תרצה גרינפלד, בעבר יו"ר מינהל החינוך בנתניה והיום יו"ר ניצ"ן נתניה, כנציגת "נתניה אחת" של ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר. באותו המעמד נבחרה גם אורה רבין החילונית, שעלתה לישראל בשנות ה-90 ממדינות חבר העמים, כנציגת "ישראל ביתנו". 

גרינפלד ורבין אינן הראשונות שעשו היסטוריה במועצה הדתית. החלוצה היתה גילה ג'ויס ברנר, אישה רפורמית, נציגת מר"צ, שנבחרה בסוף שנות ה-90, לאחר מאבקים, כחברת המועצה הדתית בעיר

מקווה בסטייל

גרינפלד ורבין הקימו במועצה הדתית קואליציה בלתי-מתפשרת בנושא המקוואות. גרינפלד הדגישה בפני היו"ר אוחנה את חשיבות האסתטיקה של המקוואות, וביקשה לרכוש ריהוט למקווה. אוחנה, כדרכו, הקשיב. כשנתן לגרינפלד אור ירוק היא הלכה אל רבין, וזו כמובן חתמה על הצ'ק.

"מצב המקוואות בנתניה היה כזה, שנשים נסעו לטבול בכפר הרא"ה או ברעננה", מספרת גרינפלד, "ולאחר ששופצו המקוואות הן נשארו בעיר. במקווה של 'ותיקים' אפילו יש תור מדי לילה".

מקווה | צילום: אבי מועלם

ארבעה מקוואות מבין 11שופצו ביד רחבה. לכל מקווה נבחר אדריכל. זה של שכונת ותיקים כבר שופץ, אך מחכה להגדלה נוספת. מקווה שכונת סלע מונגש לנשים נכות, ומגיעות לטבול בו נשים מכל הסביבה. וזה לא הסוף: מקוואות נוספים, כך הן אומרות, ישופצו עוד השנה.

על השאלה מאין הכסף, משיבה גרינפלד: "עובדים נכון תקציבית, והעירייה מעבירה את חלקה, על פי חוק וסדר".

רבין מוסיפה: "ההתמקדות במקוואות באה אחרי 30 שנה שבהן הם היו מוזנחים ולא ראויים".

כבוד לבלנית

נוסף על שדרוג המקוואות, הושקעו חשיבה ומשאבים בכוח האדם. "לבלניות ערכנו כנסים ומפגשים פתוחים, כמו יום כיף וארוחת בוקר, כי אנחנו רוצות לתת לבלניות מקום ראוי", הן אומרות. "לצערנו, משכורות הבלניות הן פשוט בושה. מאחר שמשכורתן מעוגנת בחוק, ידינו כבולות, כי על פי תקשי"ר משרד הדתות לא ניתן להעלות את שכרן, אז לפחות יקבלו יחס ראוי וכבוד בעבודתן".

לפני חצי שנה פרש הגזבר הוותיק, גרשון סקופ, מתפקידו. "כביכול, יכול היה אוחנה לבחור לתפקיד מי ממקורביו", מספרת גרינפלד, "אבל הוא הפתיע, ולא מיהר להכריז, אלא התייעץ עם ראש העירייה פיירברג-איכר, ועם מבקר העירייה דב כץ. רק אז חזר ואמר, שרבין החילונית תהיה הגזברית, ובכך ניפץ למענה את תקרת הזכוכית", אומרת גרינפלד.

על התהייה מדוע צריך נציגות נשית חילונית במועצה, אומרת רבין: "לא רק אוכלוסייה דתית צורכת שירותי דת, גם חילונים מגיעים לרישום נישואין, וגם כלה חילונית הולכת למקווהנתניה היא עיר מורכבת באוכלוסייתה, ואני, שבאה מציבור חילוני מחבר העמים, משמשת להם קול".

אתן מעורבות רק בנושאים הנחשבים לנשיים?

"ממש לא", אומרת גרינפלד, "אנחנו מעורבות בכל תהליך חדש ובקבלת החלטות באופן כללי. המטרה המשותפת היא להפוך את שירותי המועצה לנגישים ולנעימים. גם למעבר למשרדים החדשים יש חשיבות רבה.

"המועצה השיקה אתר אינטרנט, כל אחד מחברי המועצה הביע דעה, והיינו שותפות לדרך גם בפתיחת דף פייסבוק למועצה. היום ניתן להירשם לנישואין דרך האתר, ואפשר להעלות לווייז את הדרך למסעדה הכשרה שבחרת בה מתוך רשימה. בכל התהליך השמענו קול. אצלנו אין הדרת נשים - קולנו נשמע חזק וברור".

רבין: "המועצה הדתית התמקדה בעבר בעיקר במגזר הדתי-החרדי. היום, כקו מנחה, אנו פועלים בשיתוף עם מחלקת התרבות התורנית בעיר, בחשיבה על אירועים משותפים. בצד הפעילות הזאת יש אירועים מיוחדים, המיועדים לכלל הציבור בעיר, כמו למשל נסיעה לסיור 'סליחות' בירושלים.

"זה היה סיור עם מורה דרך, עם דמי השתתפות בסך 20 שקלים לאדם, כ'דמי רצינות'. לסיור הזה הגיעו חילונים רבים. קריאת המגילה מתקיימת בכל רחבי העיר, ולא רק בבתי כנסת, ובפסח ערכנו ארוחות חג בשני מוקדים בעיר. לערב שהתקיים עם סיוון רהב מאיר בבית הכנסת הגדול במרכז העיר הגיעו 200 משתתפים, רבים מהם חילונים".

על השאלה, איך רבין מרגישה כחילונית במועצה דתית, היא אומרת: "בהתחלה חששתי להגיע לישיבות המועצה, היום אני מרגישה בבית. היו"ר אוחנה הוא אדם פתוח. ישיבות המועצה סוערות, יש ויכוחים, הטונים עולים, אבל יש אווירה המאפשרת שיח, ולכל אחד יש פה קול".

יש סיכוי שאחת מכן תהיה יו"ר המועצה הדתית?

גרינפלד: "בעיקרון, אני לא רואה מניעה שאישה תשמש בתפקיד הזה".