שנת הלימודים נפתחה השבוע, עם 406 גני ילדים, 55 בתי ספר יסודיים ו – 21 בתי ספר על יסודיים ותקיף 46,018 תלמידים, מתוכם 11,278 ילדי גנים, 21,239 תלמידי יסודיים ו- 13,501 תלמידי חטיבות ביניים ותיכוניים. 3,462 ילדים יעלו השנה לכיתה א'.

עבודות שיפוץ ובינוי של מוסדות חינוך בהיקף של כ – 140 מיליון שקל הסתיימו זה עתה כך נפתחו בתי ספר חדשים ואחרים שופצו.

השנה יושם לראשונה דגש על ההיבטים הרגשיים של הלומד ובתוך כך ישולבו בכל בתי הספר, תכניות העוסקות בגוף ונפש, המפנים את המבט לנפש האדם ולרוחו וכן לזיקתו העמוקה לחיים, לבני אדם אחרים ולעולם. 

 לילך קורן | צילום: עצמי

ישבנו עם לילך קורן, פסיכולוגית בנתניה, מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים, לשיחה על תחילת שנה חדשה, טיפים להסתגלות ההורים והמשפחה והיתרונות שבלמידה עם זיקה לנפשו של התלמיד ולא רק לציונים.

אלפי ילדים מתחילים השנה כיתה א' - מה המעבר מהגן עושה להם?

לילך: "המעבר מגן הילדים לכיתה א' הוא מעבר לא פשוט בכלל. בשיחה שהייתה לי לאחרונה עם ילדה מקסימה בגן חובה, שאלתי אותה "כיף ללמוד בגן?" והיא תיקנה אותי מיד, ובצדק, ואמרה - "לא ללמוד! לשחק!". נראה לי שהשיחה הקצרה הזו מייצגת נאמנה את ההבדל המשמעותי שבמעבר מגן לכיתה א' - מעבר מאווירה משחקית וחופשית לאווירה לימודית, עם דרישות גבוהות יותר".

 מה הם הקשיים הכי גדולים במעבר הזה?

"זו שאלה טובה, ואני חושבת שהתשובה אליה היא - תלוי בילד. כל ילד וילדה הם שונים ויגיבו אחרת למעבר הזה. ישנם ילדים שלא רק שלא יחוו קשיים, אלא אפילו ייהנו מהשינוי, מתחושת הבגרות והאחריות שמתלווה ל"תפקיד" החדש הם קיבלו – תפקיד התלמיד. לעומת זאת, ישנם ילדים שיכולים לחוות קשיים שונים.

"בהקשר זה, מניסיוני, מרבית ההורים מכירים את האופי של ילדם ויכולים לחזות מראש איזה קשיים יעלו. לדוגמא, ילד עם נטייה לאימפולסיביות יכול למצוא את הבקשה לשבת לאורך זמן ולהצביע לפני דיבור, כבקשה מאתגרת מאוד. ילד כזה יכול לחוות את המערכת החינוכית כמערכת שדורשת ממנו כל הזמן להתאפק, לעצור, לשלוט בעצמו. לעומת זאת, ילדה עם נטייה לביישנות ולסגירות יכולה לחוות את המערכת החינוכית כמערכת שדורשת ממנה הסתגלות מהירה מידי לשינויים רבים בבת אחת – צוות חינוכי חדש, מעבר למבנה חדש, ילדים חדשים ועוד...

"לרוב, הורים מכירים את ילדם היטב ויכולים לחזות ברמה גבוהה של דיוק מה הם הקשיים הספציפיים בהם יתקלו, אם בכלל. בהתאם לכך, הורים יכולים להיערך ולחשוב על הדרכים המתאימות לסיוע והקלה. פעמים רבות, ה"אינטואיציה ההורית" מספקת מענה מדויק שמקל על הילד. לעיתים, התייעצות אצל איש מקצוע – פסיכולוג, יועצת בית ספר, או מחנכת הכיתה, יכולים להועיל רבות".

שלום כיתה א' | צילום אילוסטרציה: Pixabay

מה היתרונות של המעבר לכיתה א'?

"כיום, מערכת החינוך עברה שינוי משמעותי ונושא המוכנות לכיתה א' הפך לנושא משמעותי שמקבל תשומת לב רבה. קיימת מודעות רבה יותר לקושי במעבר מגן הילדים לכיתה א' והצוות החינוכי לרוב מתאים עצמו ונוקט בגישה הדרגתית ואיטית בשילוב בכיתה א'".

האם השבוע הראשון הכי קשה? איך ניתן להקל עליהם?

"לפעמים השבוע הראשון הוא הקשה ביותר, אך לעיתים קרובות דווקא ההפך הוא הנכון - בעוד שבשבוע הראשון נעשה מאמץ מצד המערכת החינוכית לספק לילדים "כניסה הדרגתית", לאחר השבועות הראשונים, הקצב עולה והדרישות מתחילות לעלות גם הן. לעיתים, הקושי יכול לעלות דווקא בשבועות היותר מאוחרים של השנה, ודווקא מהסיבה הזו יותר קל לפספס את זה.

מעבר לכך, השנה, החודש הראשון ללימודים נופל על תקופת החגים, ובעיניי, יש לכך חסרונות. מניסיוני, פעמים רבות הקשיים בהסתגלות עולים דווקא בתקופת החגים - חוסר הרצף והחופשות המרובות מקשות על הילד לייצר שגרה בריאה. לכן, אני מציעה לזכור את תרומתם של החופשים הרבים של החגים לקושי בכניסה לשגרה ולהתאזר בסבלנות ואורך רוח".

תני לנו טיפ, איך לעזור לילדים לחזור לשגרה אחרי החופש?

"הטיפ המרכזי שלי הוא - עזרו לילדים לבטא את ה"באסה" במילים, ולא (רק) בהתנהגות. לעיתים קרובות, ילדים, בעיקר צעירים, לא יצליחו להביע במילים את הקושי שלהם בחזרה לשגרה.

"לנו המבוגרים יש את היכולת לתת מילים לתחושות שלנו. למשל על ידי הביטוי הצה"לי השגור "שביזות יום א'" – אנחנו מצליחים לזקק בשלוש מילים את הקושי המוכר לכולנו של חזרה לשגרה. לילדים צעירים אין עדיין אוצר מילים מספק על מנת להביע את הקושי או התסכול המאוד מובנים של החזרה לשגרה.

"לכן, הם צריכים את עזרת ההורים על מנת לבטא את עצמם במילים. כך לדוגמא, כאשר יותם (שם בדוי) בן ה-8 ניגש לאימו כמה ימים לפני החזרה, לבית הספר ואמר לה שהוא סובל מכאבי בטן, הצעתי לה לומר לו: "זה נשמע מאוד לא נעים. אבל אתה יודע - מחר היום הראשון ללימודים, ויכול להיות שזה גורם לתחושות לא כל כך נעימות. אולי עצוב לך שהחופש נגמר? או אולי זה קצת מפחיד לחזור לכיתה אחרי כל כך הרבה זמן?". השאלות האלה אפשרו ליותם לבטא את תחושותיו באופן מילולי. באופן לא מפתיע, כאב הבטן עבר די מהר, כשגם החיבוק החם של אמא לא הזיק".